מסכת עירובין דף ד׳

1שלא יהו מכוונות בשלמא לרבא כי היכי דליהויין הללו שוחקות והללו עצבות אלא לאביי קשיא

2אמר לך אביי אימא אמת כלאים באמה בת ששה

3והא מדקתני סיפא רשב"ג אומר כל אמות שאמרו חכמים בכלאים באמה בת ששה ובלבד שלא יהו מצומצמות מכלל דתנא קמא כל אמות קאמר

4אמר לך אביי ולאו מי איכא רשב"ג דקאי כוותי אנא דאמרי כרשב"ג

5לאביי ודאי תנאי היא לרבא מי לימא תנאי היא

6אמר לך רבא רשב"ג הא אתא לאשמועינן אמת כלאים לא יצמצם

7ולימא אמת כלאים לא יצמצם באמה בת ששה למעוטי מאי לאו למעוטי אמת סוכה ואמת מבוי

8לא למעוטי אמה יסוד ואמה סובב

9דכתיב (יחזקאל מג, יג) ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטפח וחיק האמה ואמה רחב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד וזה גב המזבח חיק האמה זה יסוד ואמה רחב זה סובב וגבולה אל שפתה סביב אלו הקרנות וזה גב המזבח זה מזבח הזהב:

10אמר ר' חייא בר אשי אמר רב שיעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני

11שיעורין דאורייתא הוא דכתיב (דברים ח, ח) ארץ חטה ושעורה וגו' ואמר רב חנן כל הפסוק הזה לשיעורין נאמר

12חטה לכדתנן הנכנס לבית המנוגע וכליו על כתיפיו וסנדליו וטבעותיו בידיו הוא והם טמאין מיד היה לבוש כליו וסנדליו ברגליו וטבעותיו באצבעותיו הוא טמא מיד והן טהורין עד שישהא בכדי אכילת פרס פת חיטין ולא פת שעורין מיסב ואוכל בליפתן

13שעורה דתנן עצם כשעורה מטמא במגע ובמשא ואינו מטמא באהל

14גפן כדי רביעית יין לנזיר

1תאנה כגרוגרת להוצאת שבת

2רמון כדתנן כל כלי בעלי בתים שיעורן כרימונים

3(דברים ח, ח) ארץ זית שמן (ודבש) ארץ שכל שיעוריה כזיתים כל שיעוריה ס"ד והאיכא הני דאמרן אלא אימא ארץ שרוב שיעוריה כזיתים

4דבש ככותבת הגסה ליום הכיפורים

5ותיסברא שיעורין מיכתב כתיבי אלא הלכתא נינהו ואסמכינהו רבנן אקראי

6חציצין דאורייתא נינהו דכתיב (ויקרא טו, טז) ורחץ את כל בשרו (במים) שלא יהא דבר חוצץ בין בשרו למים במים במי מקוה כל בשרו מים שכל גופו עולה בהן וכמה הן אמה על אמה ברום ג' אמות ושיערו חכמים מי מקוה מ' סאה

7כי איצטריך הילכתא לשערו וכדרבה בר רב הונא דאמר רבה בר רב הונא נימא אחת קשורה חוצצת שלש אינן חוצצות שתים איני יודע

8שערו נמי דאורייתא הוא דתניא ורחץ את כל בשרו את הטפל לבשרו וזהו שער

9כי אתאי הילכתא לרובו ולמיעוטו ולמקפיד ולשאין מקפיד וכדר' יצחק

10דאמר ר' יצחק דבר תורה רובו ומקפיד עליו חוצץ ושאינו מקפיד עליו אינו חוצץ וגזרו על רובו שאינו מקפיד משום רובו המקפיד ועל מיעוטו המקפיד משום רובו המקפיד

11וליגזור נמי על מיעוטו שאינו מקפיד משום מיעוטו המקפיד אי נמי משום רובו שאינו מקפיד

12היא גופה גזירה ואנן ניקום וניגזור גזירה לגזירה

13מחיצות דאורייתא נינהו

14דאמר מר ארון תשעה וכפורת טפח הרי כאן עשרה

15לא צריכא לר' יהודה דאמר אמת בנין באמה בת ששה אמת כלים באמה בת חמשה

16ולר"מ דאמר כל האמות היו בבינונית מאי איכא למימר

17לר' מאיר כי אתאי הילכתא לגוד וללבוד ולדופן עקומה:

18היה גבוה מעשרים אמה ובא למעטו כמה ממעט כמה ממעט כמה דצריך ליה

19אלא רחבו בכמה רב יוסף אמר טפח אביי אמר ארבעה

20לימא בהא קא מיפלגי דמאן דאמר טפח קסבר מותר להשתמש תחת הקורה