מסכת חולין דף קל״ז
עמוד א
1בקדושה ומכירה והנך נפישין
2פשוט מפשוט עדיף ליה:
3ראשית הגז אינו נוהג אלא ברחלים: מנא הני מילי אמר רב חסדא אתיא גיזה גיזה כתיב הכא (דברים יח, ד) ראשית גז צאנך תתן לו וכתיב התם (איוב לא, כ) ומגז כבשי יתחמם מה להלן כבשים אף כאן כבשים
4ונילף גיזה גיזה מבכור דתניא (דברים טו, יט) לא תעבוד בבכור שורך ולא תגוז בכור צאנך אין לי אלא שור בעבודה וצאן בגיזה
5מנין ליתן האמור של זה בזה ואת האמור של זה בזה ת"ל לא תעבוד ולא תגוז
6אמר קרא (דברים יח, ד) תתן לו ולא לשקו
7אלא מעתה נוצה של עזים ליחייב בעינן גיזה וליכא
8מאן שמעת ליה האי סברא ר' יוסי הא מודי ר' יוסי במידי דאורחיה
9אלא כדאמר ר' יהושע בן לוי (דברים יח, ה) לעמוד לשרת דבר הראוי לשירות הכא נמי דבר הראוי לשירות
10אלא גיזה גיזה למאי אתא לכדתנא דבי ר' ישמעאל דתנא דבי ר' ישמעאל כבשים שצמרן קשה פטורים מראשית הגז שנאמר ומגז כבשי יתחמם
11תני חדא גוזז את העזים ושוטף את הרחלים פטור ותניא אידך הגוזז את העזים פטור ושוטף את הרחלים חייב לא קשיא הא רבנן והא ר' יוסי
12דתניא (ויקרא יט, ט) לקט קצירך ולא לקט קיטוף ר' יוסי אומר אין לקט אלא הבא מחמת קציר
13ר' יוסי היינו ת"ק כולה ר' יוסי היא והכי קתני שר' יוסי אומר אין לקט אלא הבא מחמת קציר
14א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי מודה ר' יוסי במידי דאורחיה דתניא ר' יוסי אומר קציר אין לי אלא קציר עוקר מנין
15ת"ל (ויקרא יט, ט) לקצור תולש מנין ת"ל (ויקרא כג, כב) בקוצרך
16אמר ליה רבינא לרב אשי אף אנן נמי תנינא מלבנות בצלים שבין הירק ר' יוסי אומר פאה מכל אחד ואחד וחכמים אומרים מאחת על הכל:
17וכמה הוא מרובה: בשלמא לב"ש תרתי נמי איקרו צאן אלא לב"ה מ"ט
18אמר רב כהנא אמר קרא (שמואל א כה, יח) עשויות שעושות ב' מצות ראשית הגז ומתנות אימא בכורה ומתנות
19בכורה חדא מי לא מיחייבא ולטעמיך מתנות חדא מי לא מיחייבא אלא אמר רב אשי עשויות שמעשות את בעליהן ואומרות לו קום עשה מצוה
20תניא דבי רבי ישמעאל בר' יוסי אומר משום אביו ארבע שנאמר (שמות כא, לז) וארבע צאן תחת השה
21תניא אמר רבי אלמלא דבריהן דברי תורה ודברי בריבי קבלה אנן דברי בריבי שומעין וכל שכן שדבריהם דברי קבלה ודברי בריבי דברי תורה
22והאמר מר אין הכרעה שלישית מכרעת
Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא
עמוד ב
1אמר ר' יוחנן מפי שמועה אמרה מפי חגי זכריה ומלאכי:
2ר' דוסא בן הרכינס אומר וכו': וכמה כל שהן אמר רב מנה ופרס ובלבד שיהו מחומשות ושמואל אמר ששים ונותן סלע אחת לכהן
3רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן שש לכהן חמשה ואחד לו עולא אמר ר' אלעזר כל שהן שנינו
4תנן וכמה נותן לו משקל חמש סלעים ביהודה שהן עשר סלעים בגליל בשלמא לרב ורבי יוחנן ניחא אלא לשמואל ור' אלעזר קשיא
5וליטעמיך ולרב מי ניחא והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו ראשית הגז בששים
6הא איתמר עלה דההיא רב ושמואל דאמרי תרוייהו בישראל שיש לו גיזין הרבה עסקינן ומבקש ליתנן לכהן ואמרי' ליה כל חד וחד לא תבצר ליה מחמשת סלעים
7גופא רב ושמואל דאמרי תרוייהו ראשית הגז בששים תרומה בששים פאה בששים
8תרומה בששים והא אנן תנן תרומה עין יפה אחד מארבעים דאורייתא בששים דרבנן בארבעים
9דאורייתא בששים והאמר שמואל חטה אחת פוטרת את הכרי דאורייתא כדשמואל דרבנן בדאורייתא אחת מארבעים דרבנן בדרבנן בששים
10פאה בששים והתנן אלו דברים שאין להן שיעור הפאה והבכורים והראיון דאורייתא אין לה שיעור דרבנן בששים
11מאי קמ"ל תנינא אין פוחתין לפאה מששים אע"פ שאמרו הפאה אין לה שיעור התם בארץ הכא בחו"ל
12כי סליק איסי בר היני אשכחיה לר' יוחנן דקא מתני ליה לבריה רחלים אמר ליה אתנייה רחלות א"ל כדכתיב (בראשית לב, טו) רחלים מאתים אמר ליה לשון תורה לעצמה לשון חכמים לעצמן
13אמר ליה מאן ריש סדרא בבבל אמר ליה אבא אריכא אמר ליה אבא אריכא קרית ליה דכירנא כד הוה יתיבנא אחר י"ז שורן אחוריה דרב קמיה דרבי ונפקי זיקוקין דנור מפומיה דרב לפומיה דרבי ומפומיה דרבי לפומיה דרב ולית אנא ידע מה הן אמרין ואת אבא אריכא קרית ליה
14אמר ליה איהו ראשית הגז בכמה אמר ליה ר' יוחנן בששים והאנן בכל שהן תנן אמר ליה אם כן מה בין לי ולך
15כי אתא רב דימי אמר ראשית הגז רב אמר בששים ור' יוחנן משום ר' ינאי אמר בשש אמר ליה אביי לרב דימי אנחת לן חדא ואקשת לן חדא
16בשלמא דר' יוחנן אדר' יוחנן לא קשיא הא דידיה הא דרביה
17אלא דרב אדרב קשיא דהא אמר רב מנה ופרס דרב אדרב נמי לא קשיא מאי מנה דקאמר בן ארבעים סלעים דהוה ליה
Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא