מסכת חולין דף קל״ד

1ורמינהו על מנת שהמתנות שלי נותן לכל כהן שירצה

2על מנת אחוץ קא רמית חוץ שיורא על מנת לאו שיורא

3ורמינהו על מנת שהמתנות שלי המתנות שלו בהא פליגי מר סבר על מנת שיורא הוא ומר סבר על מנת לאו שיורא הוא:

4אמר לו מכור לי בני מעיה וכו': אמר רב לא שנו אלא ששקל לעצמו אבל שקל לו טבח הדין עם הטבח ורב אסי אמר אפי' שקל לו טבח הדין עמו

5לימא בדרב חסדא קא מיפלגי דאמר רב חסדא גזל ולא נתייאשו הבעלים ובא אחר ואכלו רצה מזה גובה רצה מזה גובה דמר אית ליה דרב חסדא ומר לית ליה דרב חסדא

6לא דכולי עלמא אית להו דרב חסדא והכא במתנות כהונה נגזלות קא מיפלגי דמר סבר נגזלות ומר סבר אין נגזלות

7איכא דמתני לה להא שמעתא בפני עצמה רב אמר מתנות כהונה נגזלות ורב אסי אמר מתנות כהונה אין נגזלות:

8מתני׳ גר שנתגייר והיתה לו פרה נשחטה עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב ספק פטור שהמוציא מחבירו עליו הראיה:

9גמ׳ כי אתא רב דימי אמר רמי ליה רבי שמעון בן לקיש לר' יוחנן תנן ספק פטור אלמא ספיקא לקולא

10ורמינהו חורי הנמלים שבתוך הקמה הרי אלו של בעל הבית ושלאחר הקוצרים העליונים לעניים והתחתונים של בעל הבית

11רבי מאיר אומר הכל לעניים שספק לקט לקט

12אמר ליה אל תקניטני שבלשון יחיד אני שונה אותה דתניא ר' יהודה בן אגרא אומר משום רבי מאיר ספק לקט לקט ספק שכחה שכחה ספק פאה פאה

13אמר לו אל תשנה אותה אלא בלשון בן תדל והא טעמא קאמר דאמר ר"ש בן לקיש מאי דכתיב (תהלים פב, ג) עני ורש הצדיקו מאי הצדיקו

14אילימא בדינים והא כתיב (שמות כג, ג) ודל לא תהדר בריבו אלא צדק משלך ותן לו

15אמר רבא הכא פרה בחזקת פטורה קיימא קמה בחזקת חיובא קיימא

16אמר ליה אביי והרי עיסה נעשית עד שלא נתגייר פטור מן החלה משנתגייר חייב ספק חייב

17אמר ליה ספק איסורא לחומרא ספק ממונא לקולא

18דאמר רב חסדא וכן תני ר' חייא שמונה ספקות נאמרו בגר ארבע לחיוב וארבע לפטור

19קרבן אשתו וחלה ובכור בהמה טמאה ובכור בהמה טהורה לחיוב

1ראשית הגז והמתנות ופדיון הבן ופדיון פטר חמור לפטור

2כי אתא רבין אמר קמה אקמה רמי ליה

3לוי זרע בכישר ולא הוו עניים למשקל לקט אתא לקמיה דרב ששת אמר ליה (ויקרא יט, י) לעני ולגר תעזוב אותם ולא לעורבים ולא לעטלפים

4מיתיבי אין מביאין תרומה לא מגורן לעיר ולא ממדבר לישוב ואם אין שם כהן שוכר פרה ומביאה מפני הפסד תרומה

5שאני תרומה דטבלה ולא סגיא דלא מפריש לה

6והרי מתנות דלא טבלי ותניא מקום שנהגו למלוג בעגלים לא יפשיט את הזרוע

7להפשיט את הראש לא יפשיט את הלחי ואם אין שם כהן מעלין אותן בדמים ואוכלן מפני הפסד כהן

8שאני מתנות כהונה דנתינה כתיבא ביה השתא דאתית להכי תרומה נמי נתינה כתיבא ביה

9ואלא תעזוב יתירא למה לי

10לכדתניא המפקיר את כרמו ולשחר השכים ובצרו חייב בפרט ובעוללות ובשכחה ובפאה ופטור מן המעשרות

11ההוא שקא דדינרי דאתא לבי מדרשא קדים רבי אמי וזכה בהן והיכי עביד הכי והא כתיב ונתן ולא שיטול מעצמו רבי אמי נמי לעניים זכה בהן

12ואיבעית אימא אדם חשוב שאני דתניא (ויקרא כא, י) והכהן הגדול מאחיו שיהא גדול מאחיו בנוי בחכמה ובעושר

13אחרים אומרים מנין שאם אין לו שאחיו הכהנים מגדלין אותו תלמוד לומר והכהן הגדול מאחיו גדלהו משל אחיו:

14מתני׳ איזהו הזרוע מן הפרק של ארכובה עד כף של יד והוא של נזיר וכנגדו ברגל שוק ר' יהודה אומר שוק מן הפרק של ארכובה עד סובך של רגל אי זהו לחי מן הפרק של לחי עד פיקה של גרגרת:

15גמ׳ ת"ר (דברים יח, ג) הזרוע זה זרוע ימין אתה אומר זה זרוע ימין או אינו אלא זרוע שמאל ת"ל הזרוע

16מאי תלמודא כדאמר רבא הירך המיומנת שבירך הכא נמי הזרוע המיומן שבזרוע

17והלחיים למאי אתא להביא צמר שבראש כבשים ושער שבזקן תיישים והקבה למאי אתא להביא חלב שעל גבי הקבה וחלב שבתוך הקבה דאמר ר' יהושע כהנים נהגו בו עין יפה ונתנוהו לבעלים טעמא דנהגו הא לא נהגו דידיה הוא

18דורשי חמורות היו אומרים הזרוע כנגד היד וכן הוא אומר (במדבר כה, ז) ויקח רומח בידו

19ולחיים כנגד תפלה וכן הוא אומר (תהלים קו, ל) ויעמוד פנחס ויפלל קבה כמשמעה וכן הוא אומר (במדבר כה, ח) ואת האשה אל קבתה

20ותנא מייתי לה מהכא (ויקרא ז, לב) שוק הימין אין לי אלא שוק הימין זרוע מוקדשין מנין ת"ל (ויקרא ז, יד) תרומה זרוע חולין מנין ת"ל תתנו:

21איזהו לחי מן הפרק של לחי ועד פיקה של גרגרת: והתניא נוטלה ובית שחיטה עמה

22לא קשיא הא רבנן והא רבי חנינא בן אנטיגנוס

23דתניא מוגרמת פסולה העיד רבי חנינא בן אנטיגנוס על מוגרמת שהיא כשרה

24איבעית אימא הא והא רבנן ומאי עמה עמה דבהמה:

25

הדרן עלך הזרוע והלחיים