מסכת בכורות דף ו׳

1תלמוד לומר פטר חמור פטר חמור שני פעמים פטרי חמורים אמרתי לך ולא פטרי סוסים וגמלים

2פריך רב אחאי אי כתב רחמנא חד הוה אמינא דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא ולעולם בשה

3כתב רחמנא פטר חמור אחרינא פטרי חמורים ולא פטרי סוסים וגמלים ואימא מעטינהו משה ולעולם בכל דבר

4א"כ לכתוב רחמנא פטר חמור תפדה בשה וחמור תפדה בשה פטר חמור תפדה בשה פטר חמור תפדה בשה למה לי פטרי חמורים אמרתי לך ולא פטרי סוסים וגמלים

5ותנא דידן למעוטי סוסים וגמלים מנא ליה

6אמר רב פפא (שמות לד, יט) כל מקנך תזכר כלל שור ושה וחמור פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט שור ושה וחמור אין מידי אחרינא לא

7ורבי יוסי הגלילי פטר הפסיק הענין ורבנן וי"ו הדר ערבי' קרא

8ור' יוסי הגלילי לא לכתוב לא וי"ו ולא פטר

9ורבנן איידי דהא קדושת דמים והא קדושת הגוף פסיק להו והדר עריב להו

10איבעיא להו פרה שילדה מין חמור ויש בו מקצת סימנין מהו

11עז שילדה מין רחל ורחל שילדה מין עז דכי יש מקצת סימנין חייבת בבכורה דהא טהורה והא טהורה הא קדושת הגוף והא קדושת הגוף

12הכא דהא טמאה והא טהורה הא קדושת הגוף והא קדושת דמים לא או דלמא כיון דאידי ואידי בני מיקדש בבכורה קדוש

13ואת"ל כיון דאידי ואידי מיקדש בבכורה קדוש חמור שילדה מין סוס מהו הכא ודאי לא בת מיקדש בבכורה הוא או דלמא כיון דמין טמאה הוא קדוש

14אם תמצא לומר כיון דמין טמאה הוא קדוש פרה שילדה מין סוס מהו הכא ודאי הא טהורה והא טמאה הא בת מיקדש בבכורה והא לא בת מיקדש בבכורה או דלמא סימנין מילתא היא

15תא שמע בהמה טהורה שילדה מין בהמה טמאה פטורה מן הבכורה אם יש בו מקצת סימנין חייבת בבכורה מאי לאו אפי' פרה שילדה מין סוס לא פרה שילדה מין חמור

16ת"ש פרה שילדה מין חמור וחמור שילדה מין סוס פטורה מן הבכורה אם יש בו מקצת סימנין חייבת בבכורה מאי לאו אתרוייהו לא אפרה שילדה מין חמור

17אבל חמור שילדה מין סוס למאי קתני לה לפטורא פשיטא השתא ומה פרה שילדה מין חמור דאידי ואידי בני מיקדש בבכורה נינהו אמרת אם יש בו מקצת סימנין אין ואי לא לא חמור שילדה מין סוס מיבעיא

18איצטריך ס"ד התם הוא דיש לה קרנים והא אין לה קרנים הא פרסותיה סדוקות והא פרסותיה קלוטות

19אבל הכא דאידי ואידי אין לה קרנים אידי ואידי פרסותיה קלוטות אימא חמור אדום בעלמא הוא קמשמע לן:

20ומה הן באכילה כו': למה לי למיתני שהיוצא

21סימנא בעלמא הוא דלא תיחלף לך דלא תימא זיל בתריה דידיה והאי טהור מעליא הוא והאי טמא מעליא הוא אלא זיל בתר אימיה

22מנא הני מילי דתנו רבנן (ויקרא יח) אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה יש לך שהוא מעלה גרה ומפריס פרסה ואי אתה אוכלו ואיזה זה טהור שנולד מן הטמא או אינו אלא טמא הנולד מן הטהור ומאי ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה

1הכי קאמר דבר הבא ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה לא תיכול ת"ל (ויקרא יא ד) גמל טמא הוא הוא טמא ואין טמא הנולד מן הטהור טמא אלא טהור

2רבי שמעון אומר גמל (ויקרא יא ד) גמל (דברים יד ז) שני פעמים אחד גמל הנולד מן הגמלה ואחד גמל הנולד מן הפרה

3ורבנן האי גמל גמל מאי עבדי ליה חד לאסור עצמו וחד לאסור חלבו ור' שמעון לאסור חלבו מנא ליה נפקא ליה מאת הגמל ורבנן אתים לא דרשי

4כדתניא שמעון העמסוני היה דורש כל את ואת שבתורה כיון שהגיע (דברים ו יג) לאת ה' אלהיך תירא פירש אמרו לו תלמידיו ר' כל אתין שדרשת מה תהא עליהם אמר להם כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר על הפרישה

5עד שבא רבי עקיבא ולימד את ה' אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים

6אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי אלא מעתה טעמא דרבנן מגמל גמל ור' שמעון מאת הגמל הא לאו הכי הוה אמינא חלב דבהמה טמאה שרי

7מאי שנא מהא דתניא הטמאים לאסור צירן ורוטבן וקיפה שלהן

8איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל דבהמה טהורה נמי חידוש הוא דאמר מר דם נעכר ונעשה חלב וכיון דחידוש הוא בבהמה טמאה נמי לישתרי קמ"ל

9הניחא למאן דאמר דם נעכר ונעשה חלב אלא למאן דאמר איבריה מתפרקין הימנה ואין נפשה חוזרת עליה עד עשרים וארבעה חדש מאי איכא למימר

10איצטריך סד"א הואיל וליכא מידי דאתי מחי ושרייה רחמנא והאי חלב כי אבר מן החי הוא ושרי והילכך אפי' בבהמה טמאה לישתרי קמ"ל

11וחלב דבהמה טהורה מנלן דשרי אילימא מדאסר רחמנא בשר בחלב הא לחודיה שרי ואימא חלב לחודיה אסור באכילה ומותר בהנאה בשר בחלב בהנאה נמי אסור

12ולר"ש דשרי בהנאה משכחת לה למילקי על בישוליה

13אלא מדגלי רחמנא דבפסולי המוקדשין (דברים יב טו) תזבח ולא גיזה בשר ולא חלב הא דחולין שרי

14ואימא דחולין אסור באכילה ושרי בהנאה דקדשים בהנאה נמי אסור

15אלא מדכתיב (משלי כז, כז) ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותך

16ודילמא לסחורה אלא מדכתיב (שמואל א יז, יח) ואת עשרת חריצי החלב

17ודלמא לסחורה אטו דרכה של מלחמה לסחורה

18ואיבעית אימא מהכא (שמות ג, ח) ארץ זבת חלב ודבש ואי לא דשרי משתבח לן קרא במידי דלא חזי ואב"א מהכא (ישעיהו נה, א) לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב

19אלא מעתה שפן שפן ארנבת ארנבת חזיר חזיר להני הוא דאתו

20אלא לכדתניא למה נשנו בבהמה מפני השסועה ובעופות מפני הראה

21גמל גמל נמי להכי הוא דאתא כל היכא דאיכא למידרש דרשינן

22ת"ר רחל שילדה מין עז ועז שילדה מין רחל פטורה מן הבכורה ואם יש בו מקצת סימנים חייבת ר' שמעון אומר עד שיהא ראשו ורובו דומה לאמו

23איבעיא להו לאכילה מי בעי ר"ש ראשו ורובו או לא

24לענין בכורה כתיב (במדבר יח, יז) אך בכור שור עד שיהא הוא שור ובכורו שור אבל לאכילה גמל הוא דאמר רחמנא דאסיר הא