מסכת בכורות דף כ״ט
עמוד א
1כאילא ביבנה שהתירו לו ביבנה חכמים להיות נוטל ארבע איסרות לבהמה דקה וששה לגסה בין תם ובין בעל מום:
2גמ׳ מ"ט האי נפיש טירחיה והאי לא נפיש טירחיה:
3בין תם ובין בעל מום: בשלמא בעל מום משום דקא שרי ליה אלא תם אמאי דא"כ אתי למיחשדיה ואמרי האי בעל מום תם הוא והאי דקא שרי ליה משום אגרא
4אי הכי תם נמי אמרי בעל מום הוא והאי דלא קשרי ליה סבר כי היכי דלשקול אגריה זימנא אחריתי חד זימנא תקינו ליה רבנן תרי זימני לא תקינו ליה רבנן:
5מתני׳ הנוטל שכרו לדון דיניו בטילים להעיד עדותיו בטילין להזות ולקדש מימיו מי מערה אפרו אפר מקלה
6אם היה כהן מטמאהו מתרומתו מאכילו ומשקו וסכו ואם היה זקן מרכיבו על החמור ונותן לו שכרו כפועל:
7גמ׳ מנהני מילי אמר רב יהודה אמר רב דאמר קרא (דברים ד, ה) ראה למדתי אתכם וגו' מה אני בחנם אף אתם בחנם
8תניא נמי הכי כאשר צוני ה' אלהי מה אני בחנם אף אתם בחנם ומנין שאם לא מצא בחנם שילמד בשכר תלמוד לומר (משלי כג, כג) אמת קנה ומנין שלא יאמר כשם שלמדתיה בשכר כך אלמדנה בשכר תלמוד לומר אמת קנה ואל תמכור:
9להזות ולקדש מימיו מי מערה אפרו אפר מקלה: ורמינהו המקדש במי חטאת באפר חטאת הרי זו מקודשת אע"פ שהוא ישראל
10אמר אביי לא קשיא כאן בשכר הבאה ומלוי כאן בשכר הזאה וקידוש
11דיקא נמי דקתני הכא להזות ולקדש והתם קתני המקדש במי חטאת ובאפר חטאת שמע מינה:
12אם היה כהן מטמאהו מתרומתו כו': איהו גופיה היכי אזיל
13לבית הפרס דרבנן דאמר רב יהודה אמר רב מנפח אדם בית הפרס והולך
Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא
עמוד ב
1ורב יהודה בר אמי משמיה דרב יהודה אמר בית הפרס שנידש טהור
2א"נ בשאר טומאות דלא מזהר עלייהו:
3אם היה זקן מרכיבו על החמור: תנא כפועל בטל אמר אביי כפועל בטל של אותה מלאכה:
4מתני׳ החשוד על הבכורות אין לוקחין ממנו בשר צבאים ולא עורות שאינן עבודים רבי אליעזר אומר לוקחין ממנו עורות של נקבה ואין לוקחין ממנו צמר מלובן וצואי אבל לוקחין ממנו טוי ובגדים:
5גמ׳ בשר צבאים דמיחלף בדעגלה
6ולא עורות שאינן עבודים הא עבודים זבנינן אם איתא דבכור הוה לא הוה טרח ביה סבר אי שמעו ביה רבנן מפסדו לי מינאי:
7רבי אליעזר אומר לוקחין ממנו עורות של נקבה: מאי טעמא מידע ידיע
8ות"ק א"כ זכר נמי חייק לזכרותיה ואמר עכברים אכלוה ואידך בי עכברים מידע ידיע:
9ואין לוקחין ממנו צמר מלובן וצואי: השתא צמר מלובן לא זבנינן צואי מיבעיא אלא חדא קתני צמר מלובן מצואתו:
10אבל לוקחין ממנו טוי ובגדים: השתא טוי זבנינן בגדים מיבעיא מאי בגדים נמטי:
11מתני׳ החשוד על השביעית אין לוקחין ממנו פשתן ואפילו סרק אבל לוקחין מהם טוי ואריג:
12גמ׳ השתא טוי זבנינן אריג מיבעיא מאי אריג תיכי:
13מתני׳ החשוד להיות מוכר תרומה לשום חולין אין לוקחין ממנו אפילו מים ומלח דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר כל שיש בו זיקת תרומה ומעשרות אין לוקחין ממנו:
14גמ׳ לאתויי מאי לאתויי קרבי דגים דמערבי בהו שמן זית
15ההוא טבחא דהוה חשוד לזבוני
Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא