מסכת עבודה זרה דף מ״ד

עמוד א

1אשר עשיתם את העגל לקחתי ואשרוף אותו באש ואכות אותו טחון היטב עד אשר דק לעפר ואשליך את עפרו אל הנחל היורד מן ההר

2אמר לו משם ראיה הרי הוא אומר (שמות לב, כ) ויזר על פני המים וישק את בני ישראל לא נתכוין אלא לבודקן כסוטות

3אמר להם רבי יוסי והלא כבר נאמר (דברי הימים ב טו, טז) וגם את מעכה אמו הסירה מגבירה אשר עשתה מפלצתה וגו' וידק וישרף בנחל קדרון אמר לו משם ראיה נחל קדרון אינו מגדל צמחין

4ולא והתניא אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון ונמכרין לגננין לזבל ומועלין בהן מקומות מקומות יש בו יש מקום מגדל צמחין ויש מקום שאין מגדל צמחין

5מאי מפלצתה אמר רב יהודה דהוה מפליא ליצנותא כדתני רב יוסף כמין זכרות עשתה לה והיתה נבעלת לו בכל יום

6אמר להן רבי יוסי והלא כבר נאמר (מלכים ב יח, ד) וכתת נחש נחשת אשר עשה משה

7אמרו לו משם ראיה הרי הוא אומר (במדבר כא, ח) ויאמר ה' אל משה עשה לך שרף לך משלך ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו והתם בדין הוא דכתותי לא הוה צריך

8אלא כיון דחזא דקא טעו ישראל בתריה עמד וכיתתו

9אמר להם והלא כבר נאמר (שמואל ב ה, כא) ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו ומאי משמע דהאי וישאם דוד לישנא דזרויי הוא כדמתרגם רב יוסף (ישעיהו מא, טז) תזרם ורוח תשאם ומתרגמינן תזרינון ורוח תטלטלינון

10אמרו לו משם ראיה הרי הוא אומר וישרפו באש ומדלא כתיב וישרפם וישאם ש"מ וישאם ממש

11מכל מקום קשו קראי אהדדי

12כדרב הונא דרב הונא רמי כתיב (דברי הימים א יד, יב) ויאמר דוד וישרפו באש וכתיב וישאם

13לא קשיא כאן קודם שבא איתי הגיתי כאן לאחר שבא איתי הגיתי

14דכתיב (שמואל ב יב, ל) ויקח את עטרת מלכם מעל ראשו ומשקלה ככר זהב ומי שרי איסורי הנאה נינהו אמר רב נחמן איתי הגיתי בא וביטלה

15משקלה ככר זהב היכי מצי מנח לה אמר רב יהודה אמר רב ראויה לנוח על ראש דוד רבי יוסי ברבי חנינא אמר אבן שואבת היתה בה דהות דרא לה רבי אלעזר אמר אבן יקרה היתה בה ששוה ככר זהב:

16(תהלים קיט, נו) זאת היתה לי כי פקודיך נצרתי מאי קאמר הכי קאמר בשכר שפקודיך נצרתי זאת היתה לי לעדות מאי עדותה א"ר יהושע בן לוי שהיה מניחה במקום תפילין והולמתו והא בעי אנוחי תפילין א"ר שמואל בר רב יצחק מקום יש בראש שראוי להניח בו שתי תפילין

17(דברי הימים ב כג, יא) ויוציאו את בן המלך ויתנו עליו את הנזר ואת העדות נזר זו כלילא עדות א"ר יהודה אמר רב עדות הוא לבית דוד שכל הראוי למלכות הולמתו וכל שאינו ראוי למלכות אין הולמתו

18(מלכים א א, ה) ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלוך אמר רב יהודה אמר רב שמתנשא להולמו ולא הולמתו

19(מלכים א א, ה) ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו מאי רבותייהו תנא כולם נטולי טחול וחקוקי כפות הרגלים היו:

Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא

רש"י

2:1הרי הוא אומר ויזר על פני המים - דליכא למיחש לזבל. והאי דלא השליכו לים שלם לא נתכוין אלא לבדקן כסוטות שהמים בודקין אותם שחטאו והורגים אותם כדאמרי' התם (יומא סו:) זיבח וקיטר בסייף גיפף ונישק באסכרה שמח בלבו בהדרוקן:

3:1הסירה מגבירה - השפילה ממלכות:

3:2מפלצת - לקמן מפרש:

3:3וידק וישרף בנחל קדרון - ולא חייש לזבל. מוידק קא מותיב:

4:1אלו ואלו - דמים החיצונים ודמים הפנימיים ששיריהן נשפכין על יסוד מזבח החיצון והן יורדין מן היסוד לרצפה:

4:2ומתערבין באמה - סילון של מים שהיה בעזרה:

4:3לגננים - לזבל גנותיהן:

4:4ומועלין בהם - לאו קרבן מעילה קאמר דאין מעילה בדם קדשים כדאמרינן בפרק הוציאו לו אלא אסור ליהנות מהן אלא בדמים:

4:5מקומות מקומות יש בו - ויש מגדל ויש שאינו מגדל:

5:1מפליא ליצנותא - ליצנות מופלא כדתני רב יוסף:

6:1וכתת נחש הנחושת - כי בימים ההמה בית ישראל מקטרין לו אלמא עבודת כוכבים הוה וכתיב וכתת:

7:1ואין אדם אוסר - אותן שהקטירו לו לא היו יכולין לאסרו שאין בהן כח להקצותו לעבודת כוכבים:

7:2דכתותי נמי לא צריך - דמותר ליהנות ממנו:

8:1עמד וכיתתו - לפרסומי מילתא:

9:1דזרויי - לשון זורה לרוח:

9:2כדמתרגם - תזרם תזרינון ורוח תשאם ורוחא תטלטלינון אלמא וישאם לשון זירוי וטלטול:

10:1אמרו לו הרי הוא אומר - בדברי הימים ויאמר דוד וישרפו ומדלא כתב בחד קרא וישרפם וישאם ש"מ לאו תרוייהו כדקאמרת ששרפם ואח"כ זורה לרוח:

10:2אלא וישאם ממש - נטלם עמו ונהנה מהם ומתחלה אמר לעבדיו לשרפן כדמפרש ואזיל. מוישרפו לא מצי לאותבינהו לרבנן דכל זמן שאין נדוקין ע"י כתישה אינו נעשה זבל:

11:1קשו קראי אהדדי - וישרפו משמע אסור בהנאה וישאם משמע נהנה מהם:

13:1קודם שבא איתי - וביטלה אמר דוד לשרפם:

14:1עטרת מלכם - בבני עמון קאי ועבודת כוכבים שלהם מלכם שמה על שם מלוכה כדכתיב (מלכים א י״א:ז׳) ולמולך שקוץ בני עמון והאי עטרת מלכם בעבודת כוכבים קאמר:

14:2ובא איתי וביטלה - והדר וישאם דוד. איתי הגתי עובד כוכבים היה:

15:1היכי מצי מנח לה - והלא כבד ששים מנה הוה ומאד היא כבידה וקרא כתיב ותהי על ראש דוד:

15:2אר"י - האי ותהי על ראש דוד לאו דמנח לה אלא הכי קאמר חשובה וראויה לדוד שעשוי למדת ראשו והולמתו כדלקמן:

15:3אבן שואבת - דרך אותה האבן להגביה המתכת ולתלותה באויר:

15:4דהות דריא לה - שהיתה נושאת לעטרה ומגביהתה:

15:5ששוה ככר זהב - והיינו משקלה ככר זהב שקולה היא כככר זהב:

16:1זאת היתה לי - עדות עטרה זו מעידה עלי שאני הגון למלכות:

16:2הולמתו - ויושבת בראשו יפה ומכוונת למדת ראשו:

16:3מקום תפילין - חריץ שבראשו למעלה מן הפדחת מקום שמוחו של תינוק רופס:

16:4מקום יש בראשו דראוי להניח שם ב' תפילין - שרחב החריץ מקום כרך שני רצועות והיא היתה נוחה בחצי רחבו:

17:1ויוציאו את בן המלך - ביואש כתיב בבן אמציה שהחביאה אותו אחותו כשהרגה עתליה את כל זרע המלוכה וכשגדל הוציאוהו ונתנו עליו הנזר לעדות שהוא מזרע המלוכה:

18:1אמר רב יהודה שביקש להולמו - ואף על גב דאמר רב יהודה לעיל ראויה היתה לנוח אבל אנוחי לא מנח לה מיהו חדא שעתא בדקי ליה בגויה אם הגון הוא למלכות:

19:1דכתיב ויעש לו - דמשמע שהיו משונים:

19:2רבותייהו - דהנך חמשים איש:

19:3נטולי טחול - הטחול מכביד:

19:4וחקוקי כפות הרגלים - נטל הבשר מן העצם ולא היו מרגישים בקוצים ובברקנים:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

תוספות

3:1נחל קדרון אינו מגדל צמחים - משמע אבל בשאר מקומות שחיקת כלי מתכות מגדל צמחים וקשה דבפרק כסוי הדם (חולין דף פח: ושם ד"ה שחיקת) קאמר אין מכסין בשחיקת כלי מתכות לפי שאינו מגדל צמחים וי"ל דלחודיה ודאי אינו מצמיח אבל כשהוא מזבל בקרקע המגדל צמחים הוא גורם ומסייע להצמיח אי נמי כשנשרף כמו עגל מגדל צמחים והתם איירי בלא שריפה:

4:1מקומות יש בו - היה יכול לתרץ שהגננים היו ממקום אחר:

5:1מפליא ליצנות - פ"ה ליצנות מופלא ובב"ר סוף פרשת תולדות יצחק מה את מפליא בי כלומר למה אתה מלעיג עלי וכן פי' בערוך (ערך פלא):

6:1והלא כבר נאמר וכתת וכו' - ומסתמא לא השליכו לים המלח דכיון שבא לספר המעשה אם השליכו לים היה לו לומר כמו שמפרש והולך ביעור הנחל קדרון ואע"ג שאינו מפרש זורה לרוח זה א"צ כי אחר שהיה נשחק ממילא היה נזרק וא"ת לרבנן בסמוך דמייתי מוישרפו באש מאי קושיא היא לרבי יוסי כיון שלא הזכיר להשליכו לים וי"ל דהתם לא בא לספר במעשה ביעור עבודת כוכבים אלא בא לומר שעזבו עצביהם:

13:1כאן קודם שבא איתי הגיתי - תימה למה לא לקח עובד כוכבים לבטל בע"כ כרבי אלעזר הקפר ועוד לאביי דמשני לעיל כשפחתה אבל בשבורה אפילו ישראל מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים למה לא שברוה וי"ל דיש חילוק בין עבודת כוכבים של עץ לשל מתכת וכן יש תירוצים בירושלמי כאן בשל עץ כאן בשל מתכת:

15:1אבן שואבת היה בה - וכשהיה יושב על כסא מלכותו מניחה ואבן שואבת שקועה למעלה ולא היתה האבן שואבת חקוקה בנזר:

16:1שהיה מניחה במקום תפילין והולמתו - פירוש וזה נס גדול ששם אין הראש עגול והיא היתה עגולה ממש ואף על פי כן היתה מכוונתו ומיושבת בראשו:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

עמוד ב

1מתני׳ שאל פרוקלוס בן פלוספוס את ר"ג בעכו שהיה רוחץ במרחץ של אפרודיטי אמר ליה כתוב בתורתכם (דברים יג, יח) לא ידבק בידך מאומה מן החרם מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודיטי

2אמר לו אין משיבין במרחץ וכשיצא אמר לו אני לא באתי בגבולה היא באה בגבולי אין אומרים נעשה מרחץ נוי לאפרודיטי אלא אומר נעשה אפרודיטי נוי למרחץ:

3דבר אחר אם נותנים לך ממון הרבה אי אתה נכנס לעבודת כוכבים שלך ערום ובעל קרי ומשתין בפניה זו עומדת על פי הביב וכל העם משתינין לפניה לא נאמר אלא אלהיהם את שנוהג בו משום אלוה אסור את שאינו נוהג בו משום אלוה מותר:

4גמ׳ והיכי עביד הכי והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן בכל מקום מותר להרהר חוץ מבית המרחץ ומבית הכסא

5וכי תימא בלשון חול אמר ליה והאמר אביי דברים של חול מותר לאומרן בלשון קדש דברים של קדש אסור לאומרן בלשון חול

6תנא כשיצא אמר לו אין משיבין במרחץ

7א"ר חמא בר יוסף ברבי א"ר אושעיא תשובה גנובה השיבו ר"ג לאותו הגמון ואני אומר אינה גנובה

8מה גנובתיה דקאמר לו זו עומדת על פי הביב וכל אדם משתין בפניה וכי משתין בפניה מאי הוי והאמר רבא פעור יוכיח שמפערין לפניו בכל יום ואינו בטל

9ואני אומר אינה גנובה זו עבודתה בכך וזו אין עבודתה בכך

10אמר אביי גנובתה מהכא דקאמר ליה אני לא באתי בגבולה והיא באה בגבולי וכי בא בגבולה מאי הוי והתנן עבודת כוכבים שיש לה מרחץ או גינה נהנין מהן שלא בטובה ואין נהנין מהן בטובה

11ואני אומר אינה גנובה שלא בטובת רבן גמליאל כבטובת אחרים דמי

12רב שימי בר חייא אמר גנובתה מהכא דקאמר לו זו עומדת על הביב וכל אדם משתינין בפניה וכי משתינין בפניה מאי הוי והתנן רק בפניה השתין בפניה גיררה וזרק בה את הצואה הרי זו אינה בטילה

13ואני אומר אינה גנובה התם לפי שעתא הוא רתח עלה והדר מפייס לה הכא כל שעתא ושעתא בזלזולה קיימא

14רבה בר עולא אמר גנובתה מהכא דקאמר ליה אין אומרין נעשה מרחץ נוי לאפרודיטי אלא נעשה אפרודיטי נוי למרחץ וכי אמר נעשה מרחץ לאפרודיטי נוי מאי הוי והתניא האומר בית זה לעבודת כוכבים כוס זה לעבודת כוכבים לא אמר כלום שאין הקדש לעבודת כוכבים

15ואני אומר אינה גנובה נהי דאיתסורי לא מיתסרא נוי מיהא איכא:

Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא

רש"י

1:1מתני' פרוקלוס - מין עובד כוכבים היה:

1:2אפרודיטי - שם עבודת כוכבים והמרחץ עומד בחצרה:

2:1אין משיבין - דברי תורה במרחץ לפי שאדם עומד ערום:

2:2היא באה בגבולי - שהמרחץ קודם לה והמרחץ נעשה לכל הבא למרחץ ולא כל הימנה שתהא גוזלת את הרבים:

2:3ועוד תשובה אחרת אין אנו אומרים נעשה מרחץ נוי לאפרודיטי - דמרחץ לאו דבר נוי הוא אלא נעשה אפרודיטי נוי למרחץ נמצא שהיא משמשתו והיא טפלה והוא עיקר:

3:1ביב - חריץ העשוי בקרקע להוציא שופכין לרה"ר:

3:2לא נאמר - בתורה לאיסור אלא אלהיהם דכתיב אבד תאבדון וגו':

4:1גמ' והיכי עביד הכי - דאהדר ליה במרחץ והלא אין משיבין במרחץ ואסור לאמרו בלשון חול בבית המרחץ שאע"פ שאינה בלשון הקדש לא נפקי מקדושתייהו:

7:1גנובה - כלומר דחהו בקש:

7:2ואני אומר - ר' חמא קאמר לה ופליגא אדר' הושעיא רביה:

10:1וכי בא בגבולה - כלומר ואפילו קדמה עבודת כוכבים למרחץ מאי איכפת לן:

10:2שלא בטובה - שלא יחזיק טובה לכומרים ובהנאה לא מיתסר כדאמרינן לקמן אין הקדש לעבודת כוכבים עד שיקריב לפניו בתקרובת:

11:1כבטובת אחרים - שהיה חשוב וטובה היא להם כשהוא נהנה מהן הלכך אי לאו מרחץ קודם הוה אסור כל הני:

12:1גיררה - בטיט ובצואה לא בטלה. לקמן (עבודה זרה דף נג.) נפקא לן מוהיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו:

13:1ואני אומר אינה גנובה - מילתא דרבי חמא בר יוסף קא מפרשי:

14:1שאין הקדש לעבודת כוכבים - באמירה עד שיקריבנה לפניה בתקרובת:

15:1נוי מיהא איכא - אי הוה רחיצה נוי לעבודת כוכבים אסור לייפות עבודת כוכבים אף על גב דאיתסורי לא מיתסר מרחץ בהנאה:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

תוספות

6:1תנא כשיצא א"ל אין משיבין במרחץ - פי' רשב"ם כשיצא א"ל לפי שאין משיבין במרחץ לא הייתי יכול להשיבך עד עכשיו שיצאתי ובהכי ניחא דלא תקשי מתני' וי"ס דגרסי בברייתא וכשיצא א"ל אין משיבין וכו' משמע דכשיצא לא השיבו אלא אין משיבין וקשה להר"ר אלחנן דבמתני' קתני וכשיצא השיבו ואור"י דג' בתים יש במרחץ כמו שמפרש בפ"ק דשבת (דף י.) פנימי אין שם שאילת שלום אמצעי יש בו שאילת שלום ואין שם דברי תורה חיצון מותר אף בד"ת והוא שאלו בבית הפנימי ושם לא השיבו כלום וכשיצא מבית הפנימי לאמצעי השיבו אין משיבין במרחץ ומשום דרכי שלום השיבו כך מפני איבת אותו הגמון דהוי כמו שאילת שלום וכשיצא לבית החיצון השיבו תשובות ממשנתנו שאף דברי תורה מותרים שם:

7:1תשובה גנובה - פ"ה דחהו בקש מיהו אין לפרש כן לדברי אביי ולרבה בר עולא שאומרים שאפילו לא היה כדברי ר"ג לא היה אסור לכן נראה לפרש גנובה כלומר עלובה ומכוסה ממנו ותגנוב את לבבי מתרגמינן וכסיאת מיני (בראשית ל״א:כ״ו):

8:1והאמר רבא פעור יוכיח - לכאורה משמע דרבא אמר למילתיה בדוכתא אחריתי ולא נתפרש היכא:

10:1נהנין ממנה שלא בטובה - פירש רש"י כאן שאין להחזיק טובה לכומרים בכך בטובה שצריך להחזיק טובה אבל לקמן פרק רבי ישמעאל (עבודה זרה דף נא:) פ"ה בטובה בשכר וכן פר"ח ולא נהירא לר"ת דלשון בטובה לא משמע הכי ואדרבה בשכר ושלא בשכר מיבעי ליה ועוד דאי בשכר אסור ומטעם שמרויח לעבודת כוכבים תקשי מהכא למ"ד לעיל בפ"ק (עבודה זרה דף יג.) מהנה מותר ועוד דאמרינן לקמן פרק רבי ישמעאל (עבודה זרה דף נא:) דאיכא לאחרים חלק בהדה אפילו בטובת הכומרים שריא ואי מיירי בשכר כי איכא לאחרים חלק בהדה נמי מאי הוי הא מרויח לעבודת כוכבים לכן נראה לר"ת כמו שפי' רש"י כאן ועוד נראה לר"ת דמה שאנו אופין עתה בתנור של כומרים וטוחנין בריחים של מים שלהם ודאי ליכא למיחש דלא מיבעיא בשכר דשרי דאין אנו מחזיקין להם טובה אלא אפילו שלא בשכר נמי מותר כיון שאין התנור והריחים בבית העבודת כוכבים עצמו כמו הכא מרחץ של אפרודיטי ולא דמי ליריד של עובדי כוכבים דאסרנא לעיל פ"ק (עבודה זרה דף יג.) אליבא דרבי יוחנן דאמר נהנה אסור מהנה לא כ"ש דהתם עושין מן המכס צרכי עבודת כוכבים אבל הכא אין עושין אלא הנאת הכומרים והכי נמי אמרינן בסוף סורר ומורה (סנהדרין דף עד:) אנן קאווקי ואמונקי היכי יהבינן אלא הנאת עצמן שאני וגרס לקמן פרק רבי ישמעאל בירושלמי חלילין של עבודת כוכבים אסור לספוד בהן ואם היו מעלין שכר למדינה אע"ג שהן עושין לצורך עבודת כוכבים מותר לספוד בהן חנויות של עבודת כוכבים אסור לשכור מהם ואם היו מעלין שכר למדינה אע"ג שהן לצורך עבודת כוכבים מותר גנאין של עבודת כוכבים אסור ליתן להם אם היו מעלין שכר למדינה אע"ג שהיא לצורך עבודת כוכבים מותר:

14:1וכי נעשה מרחץ נוי לעבודת כוכבים מאי הוי - וקשה דהא לקמן (עבודה זרה דף נא:) אמרינן דנוי ותכשיטי עבודת כוכבים אסורין ועוד כי משני נוי מיהא איכא פירש רש"י ואם היה רחיצה נוי לעבודת כוכבים אע"ג דלא מיתסר מרחץ בהנאה מיהא אסור לנו ליפותה ואינו נראה לר"י שהרי לא היה מקשה אותו הגמון אלא מפני שהיה נהנה מן העבודת כוכבים אפילו אינו נוי אלא הכי פריך כי נמי עשאו לנוי ונתנו לעבודת כוכבים מאי הוי והתנן וכו' דודאי נוי ותכשיט לעבודת כוכבים לא הוי האי מרחץ ליאסר כדין נוי עבודת כוכבים ותכשיטיה אלא כדין בית הוא ומסיק נהי דאיתסורי לא מיתסר המרחץ מן התורה דהוי כאומר בית זה לעבודת כוכבים מכל מקום מדרבנן מיהא יש לו לאסור ליהנות משום איסור נוי ולכך אם היה מרחץ נעשה לשם אפרודיטי לא היה ר"ג נהנה ממנה:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא