מסכת ערכין דף ל״ג

1הניחא לרבנן דאמרי שנת חמשים אינה מן המנין אלא לרבי יהודה דאמר שנת חמשים עולה לכאן ולכאן למה לי בשמיטין סגיא הא ודאי דלא כרבי יהודה

2ולא מנו שמיטין ויובלות והכתיב (ירמיהו לד, יד) מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר ימכר לך

3והוינן בהו מקץ שבע שנים והכתיב (דברים טו, יב) ועבדך שש שנים ואמר רב נחמן בר יצחק שש לנמכר ושבע לנרצע

4ההוא בתוכחה כתיב וקאמר נביא השלחתם והכתיב (ירמיהו לד, י) וישמעו וישלחו

5אלא אמר ר' יוחנן ירמיה החזירן ויאשיה בן אמון מלך עליהן ומנא לן דהדור דכתיב (יחזקאל ז, יג) כי המוכר אל הממכר לא ישוב אפשר יובל בטל ונביא מתנבא עליו שיבטל אלא מלמד שהחזירן ירמיה

6ומנלן דיאשיה מלך עליהן דכתיב (מלכים ב כג, יז) ויאמר מה הציון הלז אשר אני רואה ויאמרו אליו אנשי העיר הקבר איש האלהים אשר בא מיהודה ויקרא את הדברים על המזבח בית אל

7וכי מה טיבו של יאשיהו בבית אל אלא כשהחזירן ירמיהו יאשיהו מלך עליהם רב נחמן בר יצחק אמר מהכא (הושע ו, יא) גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי:

8מתני׳ בתי החצרים נותנין להם כח יפה שבבתי ערי חומה וכח יפה שבשדות ונגאלין מיד וכל שנים עשר חדש כבתים ויוצאין ביובל ובגרעון כסף כשדות:

9גמ׳ תנו רבנן (ויקרא כה, לא) על שדה הארץ יחשב הקישו הכתוב לשדה אחוזה מה שדה אחוזה יוצא ביובל ובגרעון כסף אף בתי החצרים יוצאין ביובל ובגרעון כסף

10אי מה שדה אחוזה אינה נגאלת בפחות משתי שנים אף בתי החצרים אינם נגאלים פחות משתי שנים תלמוד לאמר (ויקרא כה, לא) גאולה תהיה לו מיד הואיל ונתת להם כח יפה שבשדות וכח שדה שבבתים יכול לא יצאו ביובל תלמוד לאמר (ויקרא כה, לא) וביובל יצא

11מאי קאמר אמר רב הונא לא נצרכא אלא למקדיש בית בבתי החצרים וגאלו אחר מיד הקדש ופגע בו יובל בשנה שניה

12למאי מדמית ליה אי לבתי ערי חומה מדמית ליה איחליט ליה ללוקח אי לשדה אחוזה מדמית לכהנים נפקא להכי אצטריך וביובל יצא

13מתקיף לה רב זעירא מאי איריא גאלו אחר אפילו לא גאלו נמי אמר ליה אביי שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון

14מנלן מבן לוי מה בן לוי שיפה כחו בממכרו הורע כחו בהקדשו ישראל שהורע כחו בממכרו אין דין שהורע כחו בהקדשו

15והתם מנלן דתניא (ויקרא כה, לג) ויצא ממכר שומע אני אפילו עבדיו מטלטליו ושטריו תלמוד לאמר בית ועיר אחוזתו

16מה תלמוד לאמר ממכר ממכריו יוצא בחנם ואין הקדש יוצא בחנם אלא בפדיון

17ופליגא דר' אושעיא דאמר ר' אושעיא הכל היו בכלל (ויקרא כז, יט) ונתן הכסף וקם לו

18כשפרט הכתוב בשדה אחוזה (ויקרא כז, כא) והיה השדה בצאתו ביובל קדש לה' שדה הוא דפרק ליה ונפקא לכהנים אבל הנך כדקיימי קיימי

19וביובל יצא למה לי אמר רב פפא לא נצרכא אלא למוכר בית בבתי החצרים ופגע בו יובל בשנה שניה

20למאי מדמית ליה אי לבתי ערי חומה מדמית ליה איחלט ליה ללוקח אי לשדה אחוזה מדמית ליה השלמה בעי להכי אצטריך וביובל יצא

21תניא כוותיה דרב הונא ותיובתא דרבי אושעיא המקדיש בית בבתי החצרים הרי זה גואל מיד וגואלו לעולם גאלו אחר מיד הקדש הגיע יובל ולא נגאל חוזר לבעלים ביובל

1מתני׳ ואלו הן בתי החצרים שני חצרים של שני בתים אף על פי שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון הרי הן כבתי חצרים:

2גמ׳ תנו רבנן ממשמע שנאמר (ויקרא כה, לא) בתי החצרים איני יודע שאין להם חומה מה תלמוד לאמר אשר אין להם חומה אף על פי שיש להם חומה כמי שאין להם חומה וכמה בתים שנים חצירות שנים שתי חצירות של שני בתים

3ואימא בית וחצר אם כן ליכתוב רחמנא חצרים וכי תימא אי כתב רחמנא חצרים חצר בלא בית משמע ההוא קרפף איקרי:

4מתני׳ ישראל שירש אבי אמו לוי אינו גואל כסדר הזה וכן לוי שירש את אבי אמו ישראל אינו גואל כסדר הזה

5שנאמר (ויקרא כה, לג) כי בתי ערי הלוים היא אחוזתם עד שיהא לוי וערי הלוים דברי רבי וחכמים אומרים אין דברים הללו אמורים אלא בערי הלוים:

6גמ׳ ואלא כמאן כבן לוי והדר תני עד שיהא לוי וערי הלוים

7אימא אינו גואל אלא כסדר הזה עד שיהא לוי וערי הלוים דברי רבי

8בשלמא ערי הלוים דכתיב כי בתי ערי הלוים אלא לוי מנלן דכתיב (ויקרא כה, לג) ואשר יגאל מן הלוים

9תניא ואשר יגאל מן הלוים יכול לוי מישראל יגאל שזה יפה כחו וזה הורע כחו אבל לוי מלוי לא שזה יפה כחו וזה יפה כחו תלמוד לומר מן הלוים

10מן הלוים ולא כל הלוים פרט לבן לוי ממזר ונתין

11וחכמים אומרים אין דברים הללו אמורים אלא בערי הלוים אבל עד שיהא לוי לא אמרינן:

12מתני׳ אין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה ולא מגרש עיר ולא עיר מגרש

13אמר רבי אלעזר במה דברים אמורים בערי הלוים אבל בערי ישראל עושין שדה מגרש (ולא) מגרש שדה מגרש עיר ולא עיר מגרש שלא יחריבו את ערי ישראל הכהנים והלוים מוכרין לעולם וגואלין לעולם שנאמר (ויקרא כה, לב) גאולת עולם תהיה ללוים:

14גמ׳ אמר רבי אלעזר במה דברים אמורים בערי הלוים אבל בערי ישראל עושין וכו' דכולי עלמא מיהא בדלוים לא משנינן מנא הני מילי

15אמר רבי אלעזר דאמר קרא (ויקרא כה, לד) ושדה מגרש עריהם לא ימכר מאי לא ימכר אילימא לא ימכר כלל והא מדכתיב גאולת עולם תהיה ללוים מכלל דמזבני אלא מאי לא ימכר לא ישנה:

16הכהנים והלוים מוכרין לעולם וגואלין לעולם: תנו רבנן גאולת עולם תהיה ללוים מה תלמוד לאמר לפי שנאמר (ויקרא כה, טו) במספר שני תבואות ימכר לך יכול אף זה כן תלמוד לומר (ויקרא כה, לב) גאולת עולם תהיה ללוים

17לפי שנאמר (ויקרא כז, כא) והיה השדה בצאתו ביובל קודש לה' יכול אף זה כן תלמוד לאמר גאולת עולם תהיה ללוים

18לפי שנאמר (ויקרא כה, ל) וקם הבית אשר בעיר אשר לו חומה לצמיתות יכול אף זה כן תלמוד לאמר גאולת עולם תהיה ללוים

19בשלמא הני תרתי לחיי אלא בתי ערי חומה ללוים מי אית להו והתניא ערים הללו אין עושין אותן לא כפרים קטנים ולא כרכים גדולים אלא עיירות בינוניות

20אמר רב כהנא לא קשיא כאן שהוקף ולבסוף ישב כאן שישב ולבסוף הוקף

21וכי האי גוונא מי הויא חומה והתניא (ויקרא כה, כט) ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה שהוקף ולבסוף ישב ולא שישב ולבסוף הוקף

22יכול אפילו הקיפוה ישראל נאמר כאן חומה ונאמר להלן חומה מה להלן עובדי כוכבים אף כאן עובדי כוכבים

23יכול אפילו הקיפוה עובדי כוכבים לאחר מכן נאמר להלן חומה ונאמר כאן חומה מה להלן עובדי כוכבים קודם לכן אף כאן עובדי כוכבים קודם לכן

24תרגמה רב יוסף בריה דרב סלא חסידא קמיה דרב פפא כגון שנפלו להן