מסכת ערכין דף י״א

1עשרה נקבים היו בה כל אחד ואחד מוציא עשרה מיני זמר נמצאת כולה מוציאה מאה מיני זמר במתניתא תנא היא אמה וגבוה אמה וקתא יוצא הימנה ועשרה נקבים היו בה כל אחד מוציא מאה מיני זמר נמצאת כולה מוציאה אלף מיני זמר אמר רב נחמן בר יצחק וסימניך מתניתא גוזמא:

2ועבדי כהנים היו כו': לימא בהא קמיפלגי דמ"ד עבדים היו קסבר עיקר שירה בפה וכלי לבסומי קלא הוא דעבידא ומ"ד לוים היו קסבר עיקר שירה בכלי

3ותסברא רבי יוסי מאי קסבר אי קסבר עיקר שירה בפה עבדים סגיא אי קסבר עיקר שירה בכלי לוים בעינן

4לעולם קסבר עיקר שירה בפה והכא במעלין מדוכן ליוחסין ולמעשרות קמיפלגי

5מ"ד עבדים היו קסבר אין מעלין מדוכן לא ליוחסין ולא למעשרות מ"ד לוים היו קסבר מעלין מדוכן בין ליוחסין בין למעשרות ולמ"ד ישראלים היו קסבר מעלין מדוכן ליוחסין ולא למעשרות:

6תנו רבנן השיר מעכב את הקרבן דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אינו מעכב

7מ"ט דר' מאיר דאמר קרא (במדבר ח, יט) ואתנה את הלוים נתונים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל ולכפר על בני ישראל מה כפרה מעכבת אף שירה מעכבת

8ורבנן ההוא לאידך דר' אלעזר דאמר ר"א מה כפרה ביום אף שירה ביום:

9אמר רב יהודה אמר שמואל מנין לעיקר שירה מן התורה שנאמר (דברים יח, ז) ושרת בשם ה' אלהיו איזהו שירות שבשם הוי אומר זה שירה

10ואימא נשיאות כפים מדכתיב (דברים י, ח) לשרתו ולברך בשמו מכלל דברכת כהנים לאו שירות היא

11רב מתנה אמר מהכא (דברים כח, מז) תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב הוי אומר זה שירה ואימא דברי תורה דכתיב (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב משמחי לב איקרי טוב לא איקרי

12ואימא בכורים דכתיב (דברים כו, יא) ושמחת בכל הטוב טוב איקרי טוב לבב לא איקרי

13א"ר מתנה מנין לביכורים שטעונין שירה אתיא טוב טוב מהכא

14איני והא א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן מנין שאין אומרים שירה אלא על היין שנאמר (שופטים ט, יג) ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים אם אנשים משמח אלהים במה משמח מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין

15משכחת לה כדתני ר' יוסי פרי אתה מביא ואי אתה מביא משקין הביא ענבים ודרכן מנין ת"ל תביא:

16חזקיה אמר מהכא (דברי הימים א טו, כב) וכנניהו שר הלוים (ישור) במשא כי מבין הוא אל תיקרי (ישור) אלא ישיר

17בלווטי א"ר יוחנן מהכא (במדבר ד, מז) לעבוד עבודת עבודה איזהו עבודה שצריכה עבודה הוי אומר זו שירה

18רבי יצחק אמר מהכא (תהלים פא, ג) שאו זמרה ותנו תוף כנור נעים עם נבל ר"נ בר יצחק אמר מהכא (ישעיה כד, יד) הם ישאו קולם ירונו בגאון ה' צהלו מים:

19ותנא מייתי לה מהכא (במדבר ז, ט) ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו ממשמע שנאמר בכתף איני יודע שישאו מה ת"ל ישאו אין ישאו אלא לשון שירה וכן הוא אומר (תהלים פא, ג) שאו זמרה ותנו תוף ואומר ישאו קולם ירונו וגו'

20חנניא בן אחי רבי יהושע אמר מהכא (שמות יט, יט) משה ידבר והאלהים יעננו בקול

1על עסקי קול רב אשי אמר מהכא (דה"ב ה, יג) ויהי כאחד למחצצרים ולמשוררים להשמיע קול אחד

2רבי יונתן אמר מהכא (במדבר יח, ג) ולא ימותו גם הם גם אתם מה אתם בעבודת מזבח אף הם בעבודת מזבח

3תניא נמי הכי ולא ימותו גם הם גם אתם אתם בשלהם והם בשלכם במיתה הם בשלהם אינן במיתה אלא באזהרה

4אמר אביי נקיטינן משורר ששיער בשל חבירו במיתה שנאמר (במדבר ג, לח) והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד וגו' והזר הקרב יומת מאי זר אילימא זר ממש הכתיב חדא זימנא אלא לאו זר דאותה עבודה:

5מיתיבי משורר ששיער ומשוער ששורר אינן במיתה אלא באזהרה

6תנאי היא דתניא מעשה בר' יהושע בר חנניה שהלך לסייע בהגפת דלתות אצל ר' יוחנן בן גודגדא אמר לו בני חזור לאחוריך שאתה מן המשוררים ולא מן המשוערים

7מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר מיתה היא וגזרו בה רבנן ומ"ס אזהרה היא ולא גזרו בה

8דכ"ע אזהרה היא מר סבר מסייע גזרו ביה רבנן ומר סבר לא גזרו ביה רבנן

9בעי רבי אבין עולת נדבת ציבור טעונה שירה או אינה טעונה שירה {במדבר י } עולותיכם אמר רחמנא אחת עולת חובה ואחת עולת נדבה או דלמא עולותיכם דכולהו ישראל קאמר רחמנא

10ת"ש (דה"ב כט, כז) ויאמר חזקיהו להעלות העולה (על המזבח) ובעת החל העולה החל שיר ה' והחצוצרות ע"י כלי (שיר) דוד מלך ישראל האי שירה מאי עבידתה אילימא דעולת חובה ל"ל אימלוכי אלא לאו דעולת נדבה

11א"ר יוסף לא עולת ראש חודש הוה וקא מיבעיא להו מי הוקבע ר"ח בזמנו דליקרב או לא

12אמר ליה אביי ומי מצית אמרת הכי והכתיב (דה"ב כט, יז) ביום ששה עשר לחדש הראשון וגו' ויאמר חזקיהו להעלות העולה (על המזבח)

13אלא אמר רמי בריה דרב ייבא כבש הבא עם העומר קמיבעיא להו מי קבע ר"ח בזמנו דליקריב או לא

14מתקיף לה רב אויא וליחזי פסח היכי עביד מצה היכי אכיל

15אלא אמר רב אשי מידי דהוה אשליחא דציבורא דממליך השתא דאתית להכי אפילו תימא עולת חובה מידי דהוה אשליחא דציבורא דממליך

16ת"ש רבי יוסי אומר מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב

17אמרו כשחרב הבית בראשונה אותו היום תשעה באב היה ומוצאי שבת היה ומוצאי שביעית היתה ומשמרתו של יהויריב היתה והיו כהנים ולוים עומדים על דוכנן ואומרים שירה ומה שירה אמרו (תהלים צד, כג) וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם ולא הספיקו לומר יצמיתם ה' אלהינו עד שבאו אויבים וכבשום וכן בשניה

18האי שירה מאי עבידתיה אילימא דעולת חובה מי הואי בי"ז בתמוז בטל התמיד אלא לאו דעולת נדבה

19ותסברא מ"ש דעולת חובה דלא הואי ומ"ש דעולת נדבה דהואי הא לא קשיא בן בקר אקראי בעלמא הוא דאיתרמיא להו

20אמר רבא ואיתימא רב אשי ותסברא שירה דיומיה (תהלים כד, א) לה' הארץ ומלואה וישב עליהם את אונם בשיר דארבעה בשבת הוא אלא אילייא בעלמא הוא דנפל להו בפומייהו

21והא עומדין על דוכנן קתני כדר"ל דאמר אומר שלא על הקרבן אי הכי בעולת נדבה נמי לימא נפיק מינה חורבא

22מאי הוה עלה ת"ש דתני רב מרי בריה דרב כהנא (במדבר י, י) על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם

23מה עולה קודש קדשים אף שלמים קודש קדשים ומה שלמים קבוע להם זמן אף עולה קבוע לה זמן: