גודל הטקסט
יש ראש שנה אחד לכל העם, ויש גם ראש שנה לעצים. במשנה (מסכת ראש השנה א', א') כתוב: "בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ". בית שמאי אמרו שהתאריך הוא א' בשבט, ובית הלל אמרו שהוא ט"ו בשבט. אנחנו חוגגים ב-ט"ו בשבט, כמו בית הלל, ובשנה הזאת הוא חל ב-23 בינואר 2027.
למה דווקא עכשיו? הגמרא (ראש השנה דף י"ד עמוד א') מסבירה: "הואיל ויצאו רוב גשמי שנה". כלומר, כבר ירדו רוב הגשמים של השנה, ואז מתחילה שנה חדשה לעצים.
למה צריך תאריך כזה? בשביל שני דינים בתורה שקשורים לפירות.
הראשון הוא ערלה. כשנוטעים עץ פרי, התורה אומרת: "שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל" (ויקרא י"ט, כ"ג). שלוש שנים הפירות אסורים באכילה. "וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כׇּל־פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ", ורק "וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת־פִּרְיוֹ". רק בשנה החמישית אוכלים את הפירות כרגיל.
השני הוא מעשר. התורה אומרת: "וְכׇל־מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ מִפְּרִי הָעֵץ לַה' הוּא קֹדֶשׁ לַה'" (ויקרא כ"ז, ל'). כלומר, מפרישים חלק אחד מעשרה מהפירות, ונותנים אותו למי שזכאי לו.
ואיך ט"ו בשבט נכנס לעניין? הגמרא (ראש השנה דף ט"ו עמוד ב') אומרת: "אילן שחנטו פירותיו קודם חמשה עשר בשבט — מתעשר לשנה שעברה, אחר חמשה עשר בשבט — מתעשר לשנה הבאה". כלומר, פרי שהתחיל להיווצר לפני ט"ו בשבט שייך לשנה שעברה, ופרי שהתחיל אחריו שייך לשנה החדשה. גם בשולחן ערוך (יורה דעה רצ"ד, ד') ט"ו בשבט משמש לספירת שנות הערלה.
הדינים האלה מורכבים, ובשאלות מעשיות שואלים רב.
שאלה לשולחן: מה הכי קשה לכם לחכות לו? ומה אתם עושים בזמן שמחכים?