גודל הטקסט
סבלים שברו חבית יין, ובעל היין לקח להם את הגלימות. הסבלים הלכו אל רב, ושמעו ממנו תשובה שהפתיעה את כולם.
הסיפור כתוב במסכת בבא מציעא, דף פ"ג עמוד א. רבה בר בר חנן שכר סבלים שיעבירו חביות יין, והם שברו חבית. הוא לקח את הגלימות שלהם. הסבלים באו אל רב וסיפרו לו.
אמר רב לרבה בר בר חנן: "תן להם את הגלימות." שאל רבה בר בר חנן: "זה הדין?" ענה רב: "כן, כי כתוב: 'לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים' (משלי ב', כ')." רבה בר בר חנן נתן להם את הגלימות.
אבל הסבלים לא סיימו. הם אמרו לרב: "אנחנו עניים. עבדנו כל היום, אנחנו רעבים ואין לנו כלום." אמר רב לרבה בר בר חנן: "לך ותן להם את שכרם." שוב שאל רבה בר בר חנן: "זה הדין?" וגם הפעם ענה רב: "כן, כי כתוב: 'וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר'" (משלי ב', כ').
שימו לב: שני הדברים שרב אמר לרבה בר בר חנן לקוחים מאותו פסוק, פעם מתחילתו ופעם מסופו.
הסיפור מובא כאן כמו שהוא כתוב בגמרא. מה עושים במקרה אמיתי, שואלים רב.
המסר של הסיפור: רב לימד ללכת "בדרך טובים" ולשמור "ארחות צדיקים", ולא רק לחשוב מה מותר.
שאלה לשולחן השבת: מתי עשיתם משהו טוב, גם כשלא חייבו אתכם?