גודל הטקסט
סוכות תשפ״ז כבר מאחורינו, אבל זה זמן נוח להכיר את המוסד הגדול הזה לקראת השנה הבאה: בלילות חול המועד מתקיימות בערים ובשכונות רבות שמחות בליווי מקהלות, זמרים וקלידנים.
השורש הוא במשנה. מסכת סוכה בפרק ה׳ מתארת את שמחת שאיבת המים במקדש: מנורות זהב גבוהות במקדש, חסידים ואנשי מעשה שרקדו באבוקות, ולויים עם כלי נגינה רבים שעמדו על חמש עשרה המעלות שבין עזרת ישראל לעזרת נשים. המשנה גם קובעת שמי שלא ראה את השמחה הזאת לא ראה שמחה בחייו. בסדרת ״פניני הלכה״ מוסבר שמשום זכר המקדש נהוג לערוך שמחות בחול המועד, שאין בהן חובה אך יש בהן מצווה. ויש נוהגים לפתוח באמירת שירי המעלות.
התחדשות המנהג בצורתו הקהילתית מיוחסת לר׳ חיים אבולעפיה באיזמיר בשנת 1726, ולמסירתו לארץ ישראל כשהתיישב בה בשנת 1740. מאז הוא התפשט לכל העדות.
היכן מוצאים את האירועים? התמונה הטובה ביותר היא הרשימה השנתית שמתפרסמת לכל לילה. ברשימה למוצאי החג הראשון של תשפ״ז, שפורסמה ב־26 בספטמבר 2026, נכללו בבני ברק ישיבת ״תפארת ציון״ עם הזמר נתי שבקס, ו״היכל שמואל – פרובר״ באולמי ״עטרת״ עם הזמר יוסי לייפער, וכן ערים נוספות: ירושלים, בית שמש, ביתר עילית, מודיעין עילית, פתח תקווה, אשדוד, כרמיאל ובאר שבע.
מי שמחפש דווקא את הנוסח החסידי יפנה לחצרות. ברשימה הנזכרת מופיעות כל ערב: תולדות אהרן ותולדות אברהם יצחק במאה שערים, קרלין־סטולין ברחוב אבינועם ילין בירושלים, ואצל ויז׳ניץ בקריה בבני ברק, כולם עם מקהלת החסידות. ב־2023 פורסמה רשימה דומה, ושעות שהוזכרו אז נעו בין שבע בערב לעשר בלילה ואילך, כך שאין להתבסס עליהן לשנה אחרת.
כמה דברים מעשיים. רוב האירועים מלאים מאוד ובהפרדה מוחלטת, ובחלק מהחצרות, לפי הדיווחים, מבקשים לא להשתמש בטלפון ובמצלמה, ויש להיערך לכך. השעות והמקומות משתנים משנה לשנה, ולכן כדאי לחפש את הרשימה העדכנית קרוב לחג ולברר מול המקום.
תמונה: Zachi Evenor, CC BY-SA 4.0, דרך ויקישיתוף.