גודל הטקסט
לפי משטרת ישראל, אישור העברה בנקאית שנשלח אליכם בהודעה יכול להיות מזויף. לכן ההמלצה שפורסמה ברורה: לוודא שהכסף נכנס לחשבון הבנק לפני שמוסרים את המוצר, ולא להסתמך על צילום מסך או על קבלה.
הנושא חוזר בשני פרסומים של המשטרה, בהפרש של כשנתיים. באפריל 2024 פרסמה משטרת מחוז צפון כתב אישום נגד אדם בן 29, שלפי הנטען פנה למי שפרסמו למכירה טלפונים משומשים בפלטפורמות מכירה מקוונות, הציג העברה בנקאית מזויפת כתשלום ולקח את הטלפונים. לפי המשטרה הוא השתמש בכל פעם בשם אחר ובמספר טלפון אחר. כתב האישום כולל תשעה מקרים, והכרעת בית המשפט אינה מדווחת כאן.
בינואר 2026 דווח על חקירה נוספת, משותפת למחוז שומרון וליחידת ההונאות של מחוז מרכז, שבה, לפי המשטרה, נחשד אדם שהתחזה לקונה, הסכים על מחיר ושלח אישור העברה מזויף. זמן קצר אחר כך הגיעה מונית לביתו של המוכר, לקחה את המוצר והעבירה אותו למונית אחרת. לפי הדיווח נמסר על כמאה תלונות ועל הפסדים משוערים של כ-3 מיליון שקלים בשנים 2024 ו-2025. החשוד נעצר, ובית המשפט האריך את מעצרו, ואין בדיווח הכרעה בעניינו.
מה מומלץ לעשות, לפי הפרסומים?
לבדוק באפליקציית הבנק או בחשבון שהסכום נכנס, ולא לסמוך על הודעה או על צילום מסך.
לא לשלוח כסף לאדם שמכירים רק דרך האינטרנט.
להיות ערניים וספקנים במגעים ובפגישות מקוונות.
לדווח למשטרה על חשד לעבירה.
הנתונים מבוססים על פרסומי המשטרה כפי שדווחו בתקשורת. אין לראות בהם קביעה לגבי חשודים, ובמקרה של חשד כדאי לפנות ישירות למשטרה.
תמונה: JESHOOTS.COM jeshoots, נחלת הכלל (CC0), דרך ויקישיתוף.