גודל הטקסט
מאתיים עזים, עשרים תיישים, מאתיים כבשות ועוד עשרים אילים. התורה לא חוסכת במספרים כשהיא מספרת על המתנה של יעקב לאחיו עשיו, והיום נחשב אותם ביחד.
הסיפור נמצא בפרשת וישלח, בבראשית ל"ב, י"ד עד כ"ב. יעקב לן שם בלילה, ולוקח מתוך מה שיש לו מתנה לאחיו.
הנה הרשימה, כפי שהפסוקים מפרטים: "עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים, רְחֵלִים מָאתַיִם וְאֵילִים עֶשְׂרִים" (פסוק ט"ו). ועוד: שלושים גמלות מניקות עם הוולדות שלהן, ארבעים פרות ועשרה פרים, ועשרים אתונות ועשרה עיירים.
עכשיו תורו של החשבון. עזים ותיישים: 220. כבשות ואילים: 220. גמלות: 30, לא כולל הוולדות. פרות ופרים: 50. אתונות ועיירים: 30. ביחד: 550 חיות, לא כולל הוולדות של הגמלות.
ומה עוד? יעקב לא שולח הכול בבת אחת. הוא נותן את החיות ביד עבדיו, "עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ", כלומר עדר אחר עדר בנפרד. והוא אומר להם: "עִבְרוּ לְפָנַי, וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר" (פסוק י"ז). שיהיה רווח בין העדרים.
יעקב גם מכין את העבדים לשאלות. אם עשיו יפגוש אותם וישאל "לְמִי אַתָּה וְאָנָה תֵלֵךְ וּלְמִי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ" (פסוק י"ח), הם יענו: "לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב, מִנְחָה הִוא שְׁלוּחָה לַאדֹנִי לְעֵשָׂו, וְהִנֵּה גַם הוּא אַחֲרֵינוּ" (פסוק י"ט). ההוראה חוזרת גם אצל העבד השני, השלישי וכל השאר.
למה? הפסוק מביא את מה שיעקב אמר: "אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי, וְאַחֲרֵי כֵן אֶרְאֶה פָנָיו, אוּלַי יִשָּׂא פָנָי" (פסוק כ"א). המתנה יוצאת קודם, ויעקב נשאר באותו לילה במחנה.
שאלה לשולחן: אם הייתם צריכים לשלוח מתנה גדולה לאח או לחבר, מה הייתם שולחים, ואיך הייתם מחלקים אותה לכמה חלקים?
תמונה: brewbooks, CC BY-SA 2.0, דרך ויקישיתוף.