גודל הטקסט
איך אומרים "ערימת אבנים" בשתי שפות? בפרשת ויצא יש לזה תשובה, והיא כתובה בפסוק אחד.
יעקב ולבן רוצים להסכים ביניהם על הסכם. הפסוק אומר: "וְעַתָּה לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה, וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ" (בראשית ל"א, מ"ד). כלומר, צריך משהו שיעיד על כך שהם הסכימו.
מה עושה יעקב? הוא לוקח אבן ומציב אותה כעמוד. אחר כך הוא אומר לאחיו, בני משפחתו, שיאספו אבנים. הם בונים גל, ערימה גדולה, ואוכלים שם יחד, ליד הגל.
ועכשיו מגיע החלק המעניין. הפסוק אומר: "וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא, וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד" (פסוק מ"ז).
שני שמות לאותו גל. מה ההבדל? לפי תרגום הפסוק, "יגר שהדותא" הוא ארמית, ו"גלעד" הוא עברית. בשתי השפות המשמעות דומה: ערימת אבנים שהיא עדות.
כלומר, לבן ויעקב דיברו בשתי שפות, כל אחד קרא לערימה בשפה שלו, ושניהם התכוונו לאותו דבר.
ולבן אומר: "הַגַּל הַזֶּה עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ הַיּוֹם, עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ גַּלְעֵד" (פסוק מ"ח). השם גלעד מזכיר גם את שם המקום גלעד.
בפעם הבאה שתשמעו את השם "גלעד", תזכרו שהוא התחיל כגל של אבנים, כעדות בין שני אנשים.
אתגר: חשבו על מילה שיש לה שם בשתי שפות שאתם מכירים, למשל בעברית וביידיש או בעברית ובאנגלית. בשולחן אפשר לשחק: כל אחד אומר מילה, והאחרים מנסים לתרגם אותה.
תמונה: iMahesh, CC BY-SA 4.0, דרך ויקישיתוף.