גודל הטקסט
יצחק מצא באר עם מים חיים, ורועי גרר אמרו לו: "לנו המים!" מה עשה? הוא לא הלך לריב. הוא נתן לבאר שם, והמשיך הלאה.
הסיפור נמצא בפרשת תולדות, בבראשית כ"ו, י"ח עד כ"ב. הוא מתחיל כך: יצחק חופר מחדש בארות שחפר אביו אברהם, שפלשתים סתמו אחרי מותו. והוא קורא להן באותם שמות שקרא להן אביו.
ואז עבדיו חופרים בנחל ומוצאים באר של מים חיים. רועי גרר באים ומתווכחים עם רועי יצחק. והפסוק מספר: "וַיִּקְרָא שֵׁם הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ" (פסוק כ'). עשק פירושו מריבה, התנצחות. אם שואלים למה קראו לבאר ככה, השם עצמו מספר: התקוטטו שם.
יצחק לא נשאר. עבדיו חופרים באר נוספת, גם עליה מתווכחים, ושמה: שטנה. לפי ההערה בתרגום JPS, שטנה פירושו הטרדה, התנכלות.
יצחק ממשיך ללכת, חופר באר שלישית, והפעם אף אחד לא רב עליה. והוא קורא לה: "רְחֹבוֹת". ואמר: "כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ" (פסוק כ"ב). המילה "הרחיב" קשורה לשם רחובות: מקום רחב, שיש בו מקום לכולם.
שלוש בארות, ושלושה שמות: מריבה, עוינות, ואחר כך מקום פתוח ורחב.
בלב הסיפור נמצא משפט קטן: "ולא רבו עליה". יצחק לא נשאר לריב. הוא המשיך לחפור עד שמצא מקום שבו אפשר לחיות בשלום. הפסוקים לא מוסיפים הסבר על כך.
אתגר: בפעם הבאה שתהיה מחלוקת בבית או בכיתה, נסו להמציא לה שם כמו שיצחק נתן לבארות. איך תקראו למקרה שלא נגמר בריב, ואיך תקראו למקרה שנגמר ברחבות?
תמונה: iMahesh, CC BY-SA 4.0, דרך ויקישיתוף.