גודל הטקסט
משה כבר לא גר בארמון. בשמות ג', א' כתוב: "וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת־צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן". הוא מוביל את הצאן אחרי המדבר, ומגיע להר שנקרא "הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה".
ושם הוא רואה משהו שאי אפשר להתעלם ממנו: "וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל" (פסוק ב'). אש בוערת בתוך הסנה, ובכל זאת הוא לא נשרף ולא נעלם.
משה עוצר ואומר: "אָסֻרָה־נָּא וְאֶרְאֶה אֶת־הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא־יִבְעַר הַסְּנֶה" (פסוק ג'). הוא סקרן. הוא לא עובר הלאה, אלא מתקרב כדי להבין.
אז הוא שומע קול שקורא לו מתוך הסנה, פעמיים: "מֹשֶׁה מֹשֶׁה" (פסוק ד'). משה עונה במילה אחת: "הִנֵּנִי", הנני, אני כאן.
הקול אומר לו: "שַׁל־נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת־קֹדֶשׁ הוּא" (פסוק ה'). משה מסיר את הנעליים. וכשהוא שומע שזה אלוקי אבותיו, אברהם יצחק ויעקב, הוא "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו" (פסוק ו'), כי הוא ירא להביט אל האלוקים.
אחר כך משה מקבל שליחות גדולה, להוציא את בני ישראל ממצרים. ומשה שואל: "מִי אָנֹכִי" (פסוק י"א). התשובה קצרה וחמה: "כִּי־אֶהְיֶה עִמָּךְ" (פסוק י"ב). אני אהיה איתך.
שאלה לשולחן השבת: משה עצר כדי לראות את הסנה, כי הוא היה סקרן. על מה אתם נעצרים להסתכל ולשאול "מדוע?", ומה למדתם?
תמונה: Evdpnl, CC BY-SA 4.0, דרך ויקישיתוף.