גודל הטקסט
ההיסטוריה של יהודי מקסיקו מתחלקת, לפי הערך של ארכיון הנשים היהודי (JWA) מאת יהודית בוקסר ליוורנט (מרץ 2009), לשלוש תקופות: הקולוניאלית (מ-1492), תקופת פורפיריו דיאס (1876–1910) והמודרנית (מ-1917).
בתקופה הקולוניאלית הגיעו אנוסים לספרד החדשה, והאינקוויזיציה רדפה אותם עד 1820. משפחת קרבחל, ובהם מריאנה קרבחל, היא המקרה הידוע ביותר. סימני הקהילה החדשה הופיעו בימי דיאס: ראשונים היו יהודים צרפתים וגרמנים מתבוללים, בני האליטה הכלכלית. אחריהם הגיעו מהאימפריה העות'מאנית ומאירופה המזרחית סנדלרים, פרוונים, רוכלים וחייטים. הם התיישבו תחילה בערים קטנות ועברו אחר כך למקסיקו סיטי.
ב-1917-1920 הגיעו אלפי יהודים מרוסיה, פולין, ליטא, הבלקן והמזרח הקרוב. מ-1921 החל גל ההגירה האשכנזית העיקרי, בין היתר בגלל מכסות ההגירה בארצות הברית. מ-1929 הוא נחלש בגלל המשבר הכלכלי והמדיניות המגבילה.
המוסדות שהוקמו בעיר: "תלמוד תורה" (1905/6), בתחילה לבנים בלבד, ומ-1939 גם לבנות; "מונטה סיני" שנוסדה ב-14 ביולי 1912 כארגון היהודי הרשמי הראשון; סמינר להכשרת מורים לעברית וליידיש ב-1946; ו"הוועד המרכזי הישראלי של מקסיקו", ארגון הגג של יהדות מקסיקו.
הנתונים הדמוגרפיים שמובאים בערך הם משנת 2003, ולכן ייתכן שהם השתנו מאז: כ-40,000 יהודים, ו-82.1% מהם נולדו ולמדו במקסיקו. נישואי תערובת: 3.1%. ב-2003-2004 פעלו שישה עשר בתי ספר יהודיים עם 9,497 תלמידים.
תמונה: Juan Carlos Fonseca Mata, CC BY-SA 4.0, דרך ויקישיתוף.