גודל הטקסט
ביצה שוקעת בכוס מים. זה ברור, נכון? אבל אפשר לגרום לה לצוף, ובלי שום קסם. כל מה שצריך הוא מלח.
חשוב: זה ניסוי לעשות עם מבוגר לידכם. ביצה לא מבושלת יכולה לשאת חיידקים, ולכן שוטפים ידיים אחרי שנוגעים בה.
מה צריך: ביצה אחת בטמפרטורת החדר, מים, חצי כוס מלח שולחן, כלי גדול, חמש כוסות שקופות, מרקר או מדבקה למספור, וכפות.
איך מכינים: בכלי הגדול מערבבים כוס וחצי מים עם חצי כוס מלח. מוסיפים עוד כוס מים וממשיכים לערבב כ-5 עד 10 דקות, עד שכל המלח נמס. עכשיו מסדרים חמש כוסות ומסמנים אותן 1 עד 5.
בכוס 1 שופכים שלושה רבעי כוס מהתמיסה המלוחה. בכוסות 2 עד 5 שופכים שלושה רבעי כוס מים רגילים. אחר כך מוסיפים לכוס 2 עוד שלושה רבעי כוס מהתמיסה ומערבבים. את הכוס הזו מדללים הלאה: שלושה רבעי כוס מכוס 2 עוברים לכוס 3, משם לכוס 4. כוס 5 נשארת מים רגילים. כך נוצרת שורה: מהכוס המלוחה ביותר ועד מים פשוטים.
עכשיו מניחים את הביצה בעדינות, בעזרת כף גדולה, בכוס 5 ובודקים. אחר כך בכוס 4, 3, 2 ו-1. רושמים איפה היא התחילה לצוף.
מה אמורה לקרות? הביצה צפה הכי טוב בכוס 1, צפה חלקית בכוס 2 ושוקעת בשאר. למה? לביצה יש צפיפות. מים רגילים צפופים פחות ממנה, ולכן היא שוקעת. מלח מוסיף משקל למים כמעט בלי להוסיף נפח, והמים נעשים צפופים יותר. כשהם צפופים יותר מהביצה, היא צפה.
אתגר: בכוסות האלה יש ביצה אחת. מה לדעתכם יקרה אם תנסו את אותה ביצה אחרי שהתבשלה והפכה לביצה קשה? נחשו מראש, כתבו על פתק, ובדקו עם מבוגר.
תמונה: Newmila, CC BY-SA 4.0, דרך ויקישיתוף.