גודל הטקסט
מי שמחזיק קו כשר מקבל מספר בקידומת מיוחדת, שמיועד לשיחות קוליות בלבד. כך מתוארת "הקומה הכשרה" בנייר מדיניות של המכון הישראלי לדמוקרטיה מספטמבר 2020: טווחי מספרים בקידומת ייחודית, שאינם מאפשרים נתונים והודעות טקסט, ושלפי ההסכמים עם חברות הסלולר אינם ניתנים לניוד אל מחוץ לקומה. אלה נתונים של 2020, וייתכן שהמצב השתנה מאז.
מאחורי המערך עומדת ועדת הרבנים לענייני תקשורת, עמותה רשומה שהוקמה ב-2005. לפי מסמכי ההתאגדות שהמכון מצטט, מטרתה לשכנע את הציבור החרדי להשתמש בטלפונים המוגבלים לשיחות קוליות ולעבוד מול חברות הסלולר להקצאת קווים מתאימים. לפי הערכות שמובאות במסמך, הוועדה מפקחת על כ-600 אלף קווים, ומחקר של המכון, שצוטט שם לפני פרסומו, מצא ש-72% מהחרדים משתמשים בטלפון כשר לא חכם בפיקוחה. מדובר במכשירים שחוסמים אינטרנט, הודעות טקסט ומצלמה.
המכון מציג גם עמדה ביקורתית. לטענת כותב המסמך, הוועדה הפכה לגורם מרכזי שמחליט אילו קווים ייחסמו, היא לא פרסמה קריטריונים לחסימה ולנוהל שקודם לה, והחסימות נעשות בלי הודעה מראש ובלי שימוע.
ביולי 2024 דווח על רשימה של כמאה מספרים חסומים שהגיעה לידי כלי תקשורת, ובהם עמותות, מרכזי תמיכה, בתי מלון ותחנות רדיו. לפי הדיווח, מי שמחייג למספר חסום שומע הודעה שהמספר "אינו מורשה". משרד התקשורת מסר, כך דווח, שלפי ידיעתו חלק מהחברות איפשרו לוועדה גישה לביצוע חסימות בעצמה, ושהחברה הסלולרית נשארת אחראית גם אז. בדיווח לא הובאה תגובת הוועדה.
במרץ 2025 הגישו המרכז הרפורמי לדת ומדינה ועמותת הלל עתירה לבג"ץ נגד תיקון 79 לחוק התקשורת. לטענת העותרים, התיקון מאפשר לוועדה להמשיך לחסום קווים ואוסר להעביר מספר כשר למכשיר אחר. המרכז הרפורמי טען שהתיקון אינו פתרון של ממש, ועמותת הלל, שהגישה את העתירה בשם יוצאים מהקהילה ומשתמשים בטלפונים לא כשרים, טענה שהוא פוגע בפרטיות ובחופש הבחירה. לפי הדיווחים, תגובת הוועדה והמדינה לא הובאה, וההכרעה בהליך אינה מדווחת כאן.
הוועדה עצמה לא נשמעת בפרסומים שמובאים כאן, ואתר רשמי שלה לא נבדק, ולכן עמדתה אינה מוצגת במלואה. לפני רכישה או מעבר, כדאי לבדוק מול חברת הסלולר מהם התנאים העדכניים, כולל אפשרות ניוד. שאלות הלכתיות על שימוש בטלפון יש להפנות לרב.