גודל הטקסט
בפרשות מקץ, ויגש ויחי מופיע שוב ושוב חמור. הוא לא חיה מפורסמת כמו האריה, אבל התורה מזכירה אותו הרבה.
בפרשת מקץ, אחרי שאחי יוסף קיבלו תבואה במצרים, נאמר: "וַיִּשְׂאוּ אֶת־שִׁבְרָם עַל־חֲמֹרֵיהֶם וַיֵּלְכוּ מִשָּׁם" (בראשית מ"ב, כ"ו). עוד בפרשת מקץ, בבוקר שבו האחים יוצאים לדרך: "הַבֹּקֶר אוֹר וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם" (בראשית מ"ד, ג'). בפרשת ויגש יוסף שולח מתנות לאביו: "עֲשָׂרָה חֲמֹרִים נֹשְׂאִים מִטּוּב מִצְרָיִם" (בראשית מ"ה, כ"ג). בכל המקרים החמור הוא מי שנושא משא.
למה דווקא חמור? החמור הבייתי הגיע מחמור הבר האפריקאי. אנשים מאלפים אותו כבר יותר מחמשת אלפים שנה, ויש מקומות בעולם שגם היום הוא עוזר לשאת משאות. הוא חזק, והוא יודע ללכת בבטחה גם בשטח קשה.
בפרשת ויחי, יעקב מברך את בניו. על יששכר הוא אומר: "יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם" (בראשית מ"ט, י"ד). רש"י מפרש: "חמור בעל עצמות, סובל עול תורה, כחמור חזק שמטעינין אותו משאוי כבד". כלומר, יששכר דומה לחמור חזק שאפשר להטעין עליו משא כבד, אבל המשא שלו הוא עול התורה.
עוד כתוב ברש"י: כמו חמור שהולך ביום ובלילה ואין לו לינה בבית, וכשהוא רוצה לנוח הוא רובץ בין תחומי העיירות.
שאלה לשולחן השבת: מה המשא הכי חשוב שאתם נושאים השבוע, ומי עוזר לכם לשאת אותו?
תמונה: William Murphy, CC BY-SA 2.0, דרך ויקישיתוף.

מקורות וקישורים

הכתבה הבאה ←ארץ ישראל לילדים: הכותל המערבי, חומה מאבני ענק בלב ירושלים