גודל הטקסט
ביום חמישי, 5.11.2026, התפרסם כי שר המורשת עמיחי אליהו העביר לנשיא יצחק הרצוג חוות דעת בת 19 עמודים, ובה המלצה לחון או להקל בעונשם של אסירים יהודים שהורשעו בעבירות ביטחוניות ולאומניות. זו הפעם השנייה השנה שבה אליהו מעביר לנשיא חוות דעת בענייני חנינות, והרקע לכך חשוב להבנת המסמך.
למה דווקא אליהו? במרץ 2026 קיבל השר את הטיפול בבקשת החנינה של ראש הממשלה נתניהו משר המשפטים יריב לוין. הסיבה: קביעת היועצת המשפטית לממשלה שללוין יש ניגוד עניינים ואין הוא יכול לחתום על ההמלצה. ב-24.3.2026 העביר אליהו את חוות דעתו לנשיא, ובית הנשיא מסר אז שהחומר יעבור בדיקה משפטית ושלחץ חיצוני לא ישפיע על ההכרעה.
מה מוצע עכשיו? לפי הפרסום, המסמך הנוכחי מתייחס לכמה קבוצות: אסירים שעדיין מרצים מאסר, ומורשעים ששוחררו וביקשו לקצר את תקופות ההתיישנות או למחוק את הרישום הפלילי שלהם. חנינה כללית מחייבת חקיקה, ואליהו ממליץ על החלטות פרטניות: בחינה מדורגת של כל בקשה לגופה, לפי חומרת העבירה, הנזק שנגרם, חלוף הזמן, התנהגות המבקש, שיקום, חרטה, מסוכנות עתידית וזכויות נפגעי העבירה.
על מה הוא נשען? אליהו טוען שישראל שחררה יותר מ-11 אלף מחבלים ואסירים ביטחוניים, ואילו ההקלות לאסירים יהודים צומצמו מאז סוף שנות ה-90. לטענתו הפער הזה יצר תחושת עוול בציבור. הוא מזכיר גם תקדימים: הקלות בעונשי אנשי המחתרת היהודית בשנות ה-80 בידי הנשיא חיים הרצוג, הקלות בימי הנשיא עזר ויצמן ב-1997 וב-1999, וקיצור תקופת המחיקה של הרישום הפלילי של אלאור אזריה בספטמבר האחרון, בהחלטת הנשיא הנוכחי. נוסף על כך הוא כותב, לפי הפרסום, שרצח אדם חף מפשע, יהודי או ערבי, הוא מעשה חמור מאין כמוהו.
מה עדיין לא ידוע? הדיווחים אינם כוללים תגובה של הנשיא או של בית הנשיא, ואינם מפרטים אילו אסירים או אילו בקשות מדובר. גם לא נמסר מי מהגורמים הפוליטיים תומך או מתנגד. חוות דעת של שר אינה מחייבת: ההחלטה בבקשות חנינה נתונה לנשיא, אחרי בדיקה של מחלקת החנינות במשרד המשפטים ושל הייעוץ המשפטי של בית הנשיא.
מה כדאי לעקוב אחריו? האם בית הנשיא יפרסם תגובה או יודיע על אופן הטיפול במסמך. נכון לעכשיו מדובר בהמלצה שהועברה, ולא בהחלטה.