גודל הטקסט
כדי להכין כף אחת של דבש, הרבה דבורים עובדות ביחד. הנה איך זה קורה.
דבורה יוצאת מהכוורת ושואבת מהפרחים נוזל מתוק שנקרא צוף. היא שומרת אותו בבטן מיוחדת, "בטן הדבש", שהיא נפרדת מהבטן הרגילה. כבר שם מתערבבים בצוף חומרים מיוחדים מגוף הדבורה, והם מתחילים לשנות אותו.
בכוורת הדבורה מוסרת את הצוף לדבורה אחרת, ואחרי כמה העברות הוא מונח בתא קטן משעווה. עדיין יש בו הרבה מים. אז דבורים מנפנפות בכנפיים שוב ושוב, והמים מתאדים. בסוף הדבורים סוגרות את התא במכסה של שעווה, כמו צנצנת סגורה. הדבש ישמש אותן כשיש פחות פרחים, למשל בחורף.
ומה כתוב בתורה? הארץ מתוארת כ"אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" (שמות ג', ח'). מה הדבש הזה? רש"י, בשמות י"ג, ה', כותב: "חלב זב מן העזים והדבש זב מן התמרים ומן התאנים". כלומר דבש של פירות.
גם הגמרא מספרת. במסכת כתובות דף קי"א, רמי בר יחזקאל הגיע לבני ברק וראה עזים שאוכלות מתחת לתאנים. דבש נטף מהתאנים וחלב נזל מהעזים, והם התערבבו. אמר: "היינו זבת חלב ודבש". ובאותו מקום רבי יעקב בן דוסתאי מספר שמלוד לאונו, שלושה מילין, הלך פעם עד הקרסוליים בדבש של תאנים.
הספורנו, בשמות ג', ח', מסביר ש"זבת חלב ודבש" היא ארץ "רבת המקנה ורבת המזון, ערב ומועיל". כלומר ארץ עשירה בצאן ובמזון, נעימה ומועילה.
שאלה לשולחן השבת: אם הייתם מציירים "ארץ זבת חלב ודבש", מה הייתם מציירים, דבורים או תאנים ועזים?
תמונה: Skander zarrad, CC BY-SA 4.0, דרך ויקישיתוף.