גודל הטקסט
סיפור חנוכה בגמרא מתחיל בשמן. הגמרא (מסכת שבת דף כ"א עמוד ב') מספרת שאחרי הניצחון בדקו ו"לֹא מָצְאוּ אֶלָּא פַּךְ אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁהָיָה מוּנָּח בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל". השמן היה מונח עם חותם, כדי שיהיה ברור שהוא נקי. ומה זה שמן נקי, ואיך מכינים אותו?
התורה מצווה להדליק את המנורה בשמן מיוחד: "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר" (שמות כ"ז, כ'). "זך" הוא נקי וצלול, ו"כתית" הוא כתוש.
המשנה במסכת מנחות (פרק ח') מתארת איך עשו אותו. קודם כל, מאיפה היה השמן? "כל הארצות היו כשרות", אבל המשנה מזכירה את תקועה ואת רגב שבעבר הירדן כמקומות שמהם הביאו (מנחות ח', ג').
הנה איך מכינים את שלושת השמנים מהזיתים הראשונים (מנחות ח', ד'):
1. אוספים זיתים מראש העץ. "מְגַרְגְּרוֹ בְרֹאשׁ הַזַּיִת וְכוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל". השמן הראשון שיוצא הוא הכי טוב, וכתוב עליו: "הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּרִאשׁוֹן, אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ" (מנחות ח', ה').
2. מניחים קורה כבדה על הזיתים, "טָעַן בְּקוֹרָה", ולפי רבי יהודה מניחים אבנים. כך יוצא שמן שני.
3. טוחנים שוב וסוחטים שוב, וזה השמן השלישי.
ומי מקבל איזה שמן? "הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר לַמְּנָחוֹת". השמן הראשון והמובחר היה למנורה, והשאר לקרבנות הקמח.
ויש עוד תנאי. המשנה אומרת שלא מביאים שמן "מִן הַגַּרְגְּרִים שֶׁנִּשְׁרוּ בַמַּיִם, וְלֹא מִן הַכְּבוּשִׁים, וְלֹא מִן הַשְּׁלוּקִין" (מנחות ח', ג'). כלומר לא מזיתים שהשרו במים, כבשו או בישלו. רק זית נקי.
לכן פך השמן שנמצא היה כל כך חשוב: הוא נשאר נקי וחתום.
נסו בבית: בקשו מאבא או מאמא שיראו לכם זית ושמן זית. הריחו אותם. מה דומה בהם ומה שונה?