גודל הטקסט
לפי דיווח משנת 2003, אחת המאפיות הגדולות בישראל טיגנה בכל יום של חנוכה יותר מ-25,000 סופגניות. ומאיפה זה התחיל?
המילה "סופגנייה" היא מילה חדשה יחסית בעברית, שנלקחה ממילים בלשון חז"ל שמשמעותן בצק ספוגי. היא קרובה למילה "ספוג". יש גם סיפור עממי שמסביר את השם, אבל אף מפרש של התנ"ך לא תומך בו.
ההיסטוריה של הסופגנייה עם הריבה מתחילה באירופה. לפי היסטוריון האוכל גיל מרקס, מתכון מודפס לסופגנייה עם מילוי מופיע בספר בישול מנירנברג מ-1485. הבצק נעשה משני עיגולים עם ריבה ביניהם, והוא טוגן בשומן. היהודים בפולין טיגנו אותם בשמן או בשומן כשר (שמאלץ), לפי דיני הכשרות.
למה בחנוכה? נוהגים לאכול מאכלים מטוגנים כדי לזכור את נס פך השמן. רבי מימון, אביו של הרמב"ם, כתב במאה ה-12 שאין לזלזל במנהג אכילת "סופגנין", מאכלים מטוגנים, בחנוכה.
הסופגניות הגיעו לארץ ישראל עם עולים מפולין. ההסתדרות, שקמה ב-1920, קידמה את הסופגניות במקום הלביבות שמכינים בבית. ככה הסופגנייה הפכה למאכל החנוכה הפופולרי ביותר.
והמילויים? הקלאסי הוא ריבה אדומה, בדרך כלל ריבת תות. בימינו יש גם דולסה דה לצ'ה, שוקולד, קרם וניל, חלווה ועוד. ובצבא, לפי הדיווחים, משרד הביטחון קונה 400,000 סופגניות ויותר לחיילים בכל חנוכה.
אתגר: אם תיצרו סופגנייה חדשה לחנוכה, איזה מילוי תבחרו ומה תקראו לה? ציירו אותה ושתפו בשולחן.
תמונה: Noam Furer, CC0, דרך ויקישיתוף.