גודל הטקסט
בשנת 1917 הקימה סרה שנירר גן ילדים באולפן התפירה שלה בקרקוב, ובו למדו ילדי משפחות לקוחותיה. זו נקודת ההתחלה של רשת בתי הספר "בית יעקב". גרסאות מסוימות של סיפור היסוד מדברות על 25 תלמידות בהתחלה, אבל זה פרט שאינו מוסכם.
שנירר הייתה תופרת. האדמו"ר מגור היה ממצדדיה הנלהבים של התנועה, והאדמו"ר מבעלז ברך אותה בפגישה במריינבד אך מאוחר יותר אסר על חסידיו לשלוח את בנותיהם לבית הספר. גם ה"חפץ חיים" פרסם תשובה המתירה, בנסיבות הזמן, ללמד תורה לנשים. הדברים מובאים כרקע היסטורי בלבד; לשאלות הלכתיות יש לפנות לרב.
ב-1923, בקונגרס העולמי הראשון של אגודת ישראל, הוחלט לתמוך במערכת בתי הספר ולנהל אותה. כבר אז היו בה עשרות בתי ספר. מאז קמו בפולין מאות בתי ספר. יהודית גרינפלד עמדה בראש הסמינר בין 1924 ל-1929, ורב יהודה לייב אורליאן היה מנהל הסמינר בקרקוב והמשרד המרכזי מ-1933. בשנות ה-30 המאוחרות היו סניפים ביותר מ-260 עיירות וערים בפולין, והסמינר המרכזי בקרקוב.
באמצע שנות ה-30 כללה המערכת יותר מ-300 בתי ספר באירופה, ובנוסף מערכת מתפתחת בניו יורק ובארץ ישראל. נתוני התלמידות אינם מופיעים בפרסומים.
שנירר נולדה בקרקוב ב-1883 ונפטרה ב-1 במרץ 1935, בגיל 51. בפרסומים השונים מופיעים תאריכי לידה שונים, ולכן לא נציין יום ותאריך. היא ניהלה את הסמינר ופרשה מהנהלתו ב-1933, אך נשארה ראשו הסמלי עד מותה.
בצפון אמריקה יש סניפי בית יעקב כמעט בכל עיר עם אוכלוסייה אורתודוקסית גדולה, בהן ניו יורק, בוסטון, שיקגו, בולטימור, לייקווד, פאסיאיק ומונסי. הבניין הראשון בקרקוב עדיין עומד, כדירות מגורים, ועליו שלט ברונזה.
תמונה: Terry Kearney, CC0, דרך ויקישיתוף.